לפרופ שדה

הרגישות הגבוהה של בדיקת SFEMG קיימת רק כאשר בודקים שריר שהוא חלש בגלל המיאסטניה. כפי שצינתי לא מדובר בבדיקה אידאלית כיוון שהיא גם חיובית במחלות אחרות. כאשר בודקים שריר שאינו חלש הרגישות של הבדיקה יורדת במידה ניכרת. מסיבות שונות באופן שגרתי ולרוב בודקים שני שרירים: שרירי הפנים (פרונטליס או אורביקולריס אוקולי) או EDC (מיישר האצבעות באמה). כאשר שרירים אלה אינם חלשים למשל במקרים של מיאטסניה אוקולורית או כאשר החולשה היא בשרירי הבליעה, הדיבור או הנשימה ולא בשרירי הפנים או האמות יורדת רגישות הבדיקה.
במאמר שהבאת בו הושותה רגישות הבדיקה בין חולים סרופוזיטיביים וסרונגטיביים נבדק השריר EDC. לדעתי ההסבר להבדל בין שתי הקבוצות נעוץ בפיזור השונה של חולשת השרירים ביניהן.
לגבי הנוגדנים כנגד RYR הרי שאלה מופיעים לרוב בחולים סרופוזיטיביים (כולל MUSK) ורק לעתים רחוקות בחולים סרונגטיביים. כלומר, באותם חולים המיאסטניה נגרמת עקב הנוגדן הפועל בסינפסה ולא על ידי הנוגדן לRYR. עדיין לא ידוע האם לנוגדן אנטי RYR יש כלל השפעה פיזיולוגית או שמא הוא רק תופעה משנית חסרת משמעות קלינית.
הוא הדבר לגבי הנוגדנים כנגד טיטין.
גם על פי נסיוני הSFEMG כמעט תמיד לא תקין בשריר חלש עקב מיאסטניה. הפעם היחידה בה נתקלתי בבדיקה תקינה בשריר חלש היתה בחולה עם תסמונת מיאסטנית מולדת בגלל פגם גנטי ב-DOK7.
איני בטוח האם הדיון התיאורטי הזה מתאים לפורום. אשמח אם תרצי לכתוב אלי לדוא"ל.

גם אני לא בטוחה אם הדיון התיאורטי הזה מתאים לפורום. ואשמח לכתוב אליך לדוא"ל, כפי שהצעת,