שהיה בבית חולים

אני בטוחה שפרופ שדה יכול לענות טוב ממני על שאלה זו, מהצד של הרופאים שמטפלים במחלה.

אבל, בכל זאת חשבתי שאולי יעזור לך גם לשמוע את ה"צד השני".

החיים מלאי סיכונים, ומן הסתם לחולי מיאסטניה יש קצת יותר סיכונים מאשר לאנשים בריאים, אבל יחד עם זאת אי-אפשר גם לחיות בתוך בועה כל הזמן. ואם יש דברים שחשוב לנו לעשות, אז זה לא הגיוני להימנע מהם לחלוטין. אם כי רצוי לנקוט אמצעי זהירות סבירים.

אני מבקרת בבית חולים די הרבה, ואפילו נפגשת עם חולים עם מחלות קשות, ועם נטייה מוגברת לזיהומים. משום שזה המקום בו אני עובדת, וברגע שהמצב שלי מאפשר עושה את המקסימום שאני יכולה כדי להמשיך בעבודתי, אפילו אם רק באופן חלקי.

אני משתדלת כמובן, עד כמה שניתן, לא לבוא במגע ישיר עם מישהו שמשתעל או סובל ממחלת חום, אבל גם לא נמנעת מלהגיע לבית החולים, למרות ה"סכנות הקשות" שאורבות ולמרות "שפעת החזירים" .

ואולי תופתעי לשמוע שהזיהום היחיד (למזלי קל יחסית), שהיה לי היה בגלל שנדבקתי מהבן שלי, שבכלל לא נמצא בבתי חולים, אבל נמצא הרבה מאוד בחברת אנשים שהם בעיקרון בריאים.

כך שלדעתי, אם אמא שלך לא נמצאת בחדר עם אנשים עם מחלת חום, או משתעלים, אני חושבת שהסיכון לא עד כדי כך משמעותי שהוא מצדיק שתימנעי לחלוטין מלבקר אותה בגלל זה.

אבל זו כמובן דעתי האישית.

לעליסה שלום


מודה לך מקרב לב על התשובה שנתת. אני נוסעת מיד


דורית

שלום רב,
אני מצטער על העכוב בתשובתי הנובע מנסיעתי לכנס בחו"ל.
אולם נוכחתי שעליסה כבר ענתה לך, ואני מסכים עימה בכול.
איחולי החלמה לאימך.