נוגדנים ברמה לא גבוהה (עם סימפטומים

שלום,

מזה כמה חודשים שיש לי הפרעות בדיבור.

בבדיקת דם נמצאו נוגדני AC אם כי ברמה לא גבוהה שמצביע על המחלה באופן וודאי. הנוירולוג שלי בחופש ובהתייעצות טלפונית שעשה רופא המשפחה עם נוירולוג אחר, טען זה כי אם יש סימפטומים ונוגדנים אז הכמות פחות חשובה והוא היה שוקל להתחיל טיפול במסטינון ולאבחן את התגובה וכן לבדוק בדחיפות שאין גידול בתימוס, כמובן שהכל בהסתייגות ובכפוף לבדיקה קלינית.

עם יד על הלב, אין לי כוח להתמלא שוב בתקוות שווא. זו כבר האבחנה השלישית או הרביעית שאני עובר עם התופעות האלה כולל MRI שיצא נקי וארבעה חודשים על כדורי הרגעה שהועילו מעט.

מלבד התירוץ הידוע שאין לי מה להפסיד, האם זה באמת כך? האם עצם הנוכחות של הנוגדנים היא סמן חשוב במקרה של הפרעות דיבור (אין הפרעות ראייה, אם היו כבר הייתי מבין לבד שהוא צודק). אודה מאד על תושבתכם הכנה.

ברור לי שזה לא תחליף לייעוץ מקצועי אבל חשוב לי להבין אם מה שהוא אמר הגיוני או בגדר "פנטזיה" לפני שאתחיל שוב לקוות שאני בדרך הנכונה.

תודה מראש