טיפול באימורן

התגובה לאימורן שונה מאדם לאדם. קיים אנזים בגוף שמפרק את האימורן ויש אנשים שפעילותו אצלם נמוכה ועלכן הם זקוקים למינון גבוה יותר של אימורן. לעומת זאת יש המגיבים בהורדה של הכדוריות הלבנות גם למינון קטן של התרופה.
לכן מינון האימורן נקבע באופן המיטבי על ידי התגובה של ספירת הדם. המינון נקבע כך שתראה תגובה ביולוגית לטיפול על ידי שינוי בספירת הלימפוציטים, או נפח הכדוריות האדומות או מדדים נוספים, מבלי להביא לשינוי מסוכן בספירה.
על כן הטיפול באימורן מחייב מעקב של ספירת הדם.
בנוסף, תרופות אחדות עלולות להשפיע על פעילות האימורן, והחשובה בהם היא אלופורינול הניתן בשגדון. מתן סימולטני של שתי התרופות עלול להביא לירידה קשה בכדוריות הלבנות עד מצב המסכן את החיים.