בירור וטיפול

בבירור מיאסטניה גרביס מתחיל בהתרשמות מתיאור התסמינים. פרט להפרעות בתנועות העיניים אמורות להיות תופעות נוספות כגון התעייפות. כמו-כן, חשובה גם התייחסות לעפעפיים. שינויים באישונים הינם חשובים במיוחד כיוון שאינם קיימים במיאסטניה ולכן מכוונים למחלות אחרות. אני משער שהכוונה בתיאור כאן לא הייתה להפרעה באישון אלא להפרעה בתנועת גלגל העין. השלב הבא הוא בדיקה נוירולוגית שאמורה לאתר את הממצאים הללו וממצאים חבויים נוספים, אך גם לשלול אחרים שיכולים לחקות את המחלה. בדיקות העזר הן NCS-EMG; SFEMG, בדיקת נוגדנים ספציפיים בדם כנגד הקולטן (רצפטור) לאצטיל כולין. בירור נוסף שמבצעים בעיקר כאשר יש הפרעה בתנועות עיניים או עפעפיים היא הזרקה לוריד של תרופה שחוסמת לזמן קצר מאוד (דקות ספורות) את פירוק האצטיל-כולין. זה נקרא מבחן טנסילון. ישנן בדיקות נוספות אך לא צריך לבצע את כל הבדיקות כדי להוכיח את המחלה, אלא לפי הצורך לגופו של עיניין. בדיקת CT חזה מבוצעת על מנת לבחון אם בלוטת הטימוס תקינה או מוגדלת או שיש בה גידול הנקרא טימומה. בדיקה זו אינה מבוצעת לצורך אבחנה של מיאסטניה אלא לבירור הגורם לה. יחד עם זאת, מציאת טימוס מוגדל או עם גידול מחזקת את ההשערה שאכן מדובר במיאסטניה גרביס.
לחכות עוד 4 ימים ל- CT חזה זה בסדר גמור. אם יש כפל ראיה אך רק הפרעות בתנועות העיניים, יתכן ובכל זאת התחילו טיפול במסטינון.