עד שפניתי לנוירואופתלמולוג לא היתה

לי הוכחה שאני לגמרי בסדר. אין לי את המחלה של הפורום. מזמן נפצעתי בתאונת דרכים ונחבטתי מעל עין שמאל- היה לי שבר דחוס אבל המידע הזה מופיע בסיכום מחלה ישן שנמצא רק אצלי אחרי שהוא היה רק אצל אמא שלי, ולא חוזר על עצמו. אני בקופת חולים כללית ועברנו דירה שנה וחצי אחרי התאונה בעידן הלא ממוחשב כך שהמידע שנשלח לקופת חולים הגיע בסוף לארכיון, והמידע שהגיע לאמא שלי נשאר אצל אמא שלי. אחרי טיפול בעיניים בביילינסון עברתי לפרופסור פרטי, וגם מה שהוא כתב לא נמצא בקופת חולים. לפני כשנה גיליתי שקיימים נוירואופטלמולוגים והלכתי לנוירואופטלמולוג שמרפאתו הפרטית ליד איפה שגרתי פעם כי הפרופסור שניתח אותי כבר איננו. הוא אמר שאין לי פגיעה בעצב הראיה וכתב סיכום שיותר קשור לרפואת עינים מלנוירולוגיה . הנוירולוגית בקופת חולים בדקה אותי עם המקל הזה והתנועות עיניים ופעם אחת אפילו כתבה שיש לי פרופטוזיס שזה דבר שאין לי וסירבה אפילו לקרוא מה שכתב הרופא הנוירואופטלמולוג. הרופא משפחה שלי בכלל לא עושה סדר בכל הטעויות שעושים על חשבוני, ולא מתעניין בתחומים רפואיים שהם לא שלו. חוץ מזה שהוא היה חייב לציין בכרטיס שלי את הפגיעה מ1987 כאשר הוא קרא מכתב שהיא היתה מצויינת בו. ואני מסתובבת עם תקיה עם מסמכים הסטוריים רפואיים שבדרך כלל אף רופא לא רוצה להסתכל עליה ומאבחן אותי לפי הבנתו. הבטחון העצמי שלי שהיה רב , די נעלם, ובעל פה אני בקושי מצליחה להביע את עצמי מרוב חשש במיוחד בנושא הזה. בקופת חולים כללית לא נראה לי שיש רופא נוירואופתלמולוג ולא נראה לי שהיה לי סיכוי לקבל חוות דעת אמיתית אם לא הייתי מגלה יוזמה ופונה בעצמי לנוירואופתלמולוג. אין לי מושג מה יהיה מהבחינות האלה. מר לי ועצוב לי. אני חוששת גם לעבור קופת חולים, כי שמתי לב שרופאים בוחרים להתייחס רק לחלק מהמידע שנראה להם. מעסיקים אותי בגלל זה דברים שלא מעסיקים אנשים בגילי. (מהתאונה היה לי דימום וכשהוא התייבש נספגו 30% שומן ורק הרופא הנוירואופתלמולוג אמר לי ש20% לא קשורים למח חוץ מזה שהעין היא חלק מהמח, ושדה הראיה שלי בעין שמאל מושלם (כי אם אני מסתכלת בעין ימין שאז בעצם אני מסתכלת בשתי העיניים ביחד, שדה הראיה קצת מוגבל.))אודה לכם על עצות ודרכי פעולה. לירון.