הקלות הבלתי נסבלת

יעל,

בנך בחר באחד המקצועות היפים ביותר,
ומה שמצפה לו זה הרבה מאוד חולים, שהוא יוכל להרגיש שהיה שם בשבילם ברגעים הקשים.
מה שמצפה לו זה מקצוע קשה ומסובך, אבל עם סיפוק רב.
אם אכן ישכיל למצוא את הדרך לשלב את המדע והאמנות של המקצוע הזה.

נכון מדי פעם הוא ייתקל בחולה כועס, מאוכזב (לעיתים בצדק, עקב התנסות קשה קודמת), חולה שיאשים אותו במה שאינו אשם בו, חולה שיוציא עליו את הכעס על המחלה שלו.
אבל אם ישכיל לראות את מה שנמצא שם מאחורי הכעס והכאב, ולתת מענה, גם לחולה כזה, הוא יזכה לסיפוק של אדם, שהצליח לעזור לאחר, ואין הרבה דברים שישתוו לזה.

נכון, יהיו תמיד גם כפויי טובה, שהוא יציל את חייהם, אבל הם יזכרו לו משהו קטן שהוא לא עשה. כי זו דרכם של בני האדם, הם לא עשויים מקשה אחת.

עשרות שנים של חרישה בחומר, עבודה בימים ובלילות יזכו אותו במאגר של ידע וכלים, שהצטברו במשך שנים על ידי רופאים שתיארו וחיפשו וניסו להבין ולמדו מהחולים. כלים שיעזרו לו יום יום בעבודתו. ואם יהיה לו מזל הוא עצמו יוכל גם כן לתרום את תרומתו לשיפור הידע הקיים, לתאר תסמונת חדשה, או למצוא צורת טיפול חדשה.

מה שמצפה לו זה שחולים שיראו אותו במסדרון יגידו לעולם לא אשכח איך באת בלילה לראות אותי, והיית המלאך בלבן, שעזר לי להתמודד עם הרגעים הקשים.
מה שמצפה לו זה שגם אחרי שיחזור מחופשה ממושכת, החולים שלו ישמחו לקראתו, וירצו לחזור לטיפולו.

מה שמצפה לו זה שבן של חולה, יגיד לו, ד"ר כשאני יודע שאת מטפלת באבא שלי, אני הולך שקט ורגוע לעבודה, כי אני יודע שהוא בידיים הכי טובות שיש.

מה שמצפה לו זה הרבה שנים של עבודה קשה, טלפונים ביום ובלילה, בחג ובשבת ולפעמים אפילו בליל הסדר כשכל המשפחה יושבת ליד השולחן. כשהוא יודע. שכמה מילים שהוא יגיד במקום הנכון, יכולות להציל חיים, או להרגיע חולה חושש.

תודה. העתקתי והעברתי לו. מי כמוך יודע