ערן-תציל את הפורום הזה-

תעשה את כל המאמצים להחזיר את ד"ר דורי,או שתשכנע נוירולוג אחר לשמש
בהנהלת הפורום או כיועץ הרפואי שלו.
כעת כולנו רואים איזה נזק נגרם עם עזיבתו הרועמת של ד"ר דורי בגלל היחס
כלפיו ,שבא לידי ביטוי בעיקר בתכתובת המזלזלת והמתנשאת בפורום תפוז,
והטענות המגוחכות כלפיו כאילו הוא מתחמק מתשובות.השאלות של מיכל הן כה כבדות משקל וזקוקות לתשובה מוסמכת מנוירולוג-ואין.
כבר כתבתי,ועל כך גם חטפתי,כי הנימה והגישה בפורום תפוז היא של התיחסות שלילית
אף בואה כלפי ציבור הנוירולוגים ככלל,למרות שפה ושם זוכה נוירולוג מסוים לשעת חסד.
צודקת יעל פ. בכל מילה שכתבה על היחס לרופאים.
תארו לעצמכם פורום רפואי של מחלות לב למשל,בו חולים הם אלה שנותנים את התשובות הרפואיות,או רופא עור או אורתופד,ולא קרדיולוג.הרי הייתם צועקים עד לב השמיים.
חייבים להבין אחת ולתמיד כי אין כאן פורום תמיכה ועזרה,אלא פורום מקצועי רפואי בלנבד.
ערן-אנא ממך.
עמוס

על הצער על עזיבתו של ד"ר דורי.

אני לא מסכימה שהיה כלפיו יחס מזלזל ומתנשא, ודאי לא ממני וגם לא חושבת שממישהו אחר.

וודאי שלא הגיוני להאשים אותו שהוא מתחמק ממתן תשובות, כאשר במשך חודשים הוא ענה בסבלנות כמעט לכל שאלה, או נושא שהובא לדיון, שהופנה אליו. ולא פעם ראיתי את השעות שבהן הוא ענה, אחרי יום עבודה עמוס, וזה בהחלט ראוי להערכה רבה.

וגם לא מסכימה איתך שזו הנימה בפורום של תפוז, למרות שבהחלט נאמרת שם ביקורת על דרך האיבחון והטיפול במחלה הזאת, שלדעתי וגם לדעת אחרים לוקה בחסר.

ואם תסתכל תראה שאמרתי לא פעם אחת, שלא ראוי לציין שמות של רופאים ספציפיים, כי לא מדובר על משהו אישי נגד רופא זה או אחר, אלא בעיות שאנחנו רוצים לדון עליהן, להבין אותן ולנסות לחשוב על פתרונות אפשריים.

כאשר חולה אחד נתקל בבעייה, הוא חושב שהבעייה אצלו באופן אישי. כאשר רואים שהבעייה קיימת אצל אחרים, זה עוזר להבין טוב יותר מה קורה באופן כללי. נכון, שגם לעיתים מסיקים מסקנות לא נכונות, אבל אז משתדלים להבין ולתקן, כולם בני אדם, רופאים חולים וכל מה שביניהם.

כל ההתקדמות האנושית בכלל וודאי ברפואה, נבעה מביקורת מסוג זה, מהבנה שמשהו לא הגיוני, לוקה בחסר או דורש תיקון. אחרת היינו כולנו ממשיכים לחשוב עד היום שהעולם הוא שטוח, גשם זה דמעות של אלים, אולקוס נגרם על ידי מתח וצריך לטפל בו על ידי כריתה של הקיבה ולא על ידי חיידק שאפשר למגר אותו בעזרת אנטיביוטיקה, אפילפסיה נגרמת כתוצאה מכעס של האלים, אין מה לעשות כדי למנוע מחלות זיהומיות, והרשימה ארוכה.

ההיסטוריה של המדע והרפואה רצופה בטעויות קונספטאליות שונות, תובנות חדשות, תיקון וכו. ויש להניח שגם חלק ממה שאנחנו יודעים היום, ורואים אותו כאורים והתומים עוד ישתנה.

לא פעם התובנות והחידושים, באו דווקא מהחולים ולא מהרופאים.

אולי לא ידעת, אבל דווקא התרופה הראשונה למיאסטניה-אפדרין, נמצאה על ידי חולה שהייתה גם רופאה או מדענית (לא זוכרת מה משניהם), ותוך שיתוף פעולה עם רופאים.

ויש עוד דוגמאות רבות.

תרופה למיאלומה בשם תאלידומיד, הייתה יוזמה של חולה.
הוצאת גוש מהשד במקום כריתה מלאה ראדיקאלית, הייתה יוזמה של החולות במחלה.
הפסקת שימוש באינטרפרון, תרופה בעלת תופעות לוואי קשות הופסקה ביוזמת החולים, במחלות מסויימות בהן התועלת הייתה מוגבלת.

יש לי בכיס של החלוק גראף שנתן לי חולה שלנו, מדען, שהחליט על סמך מאמרים שקרא, לנסות טיפול בתרכבות מסויימת של צמחים, שמצאו שיש לה פעילות על תאי המחלה שלו, בשלב שלא היה עדיין מקום לטיפול כימותראפי. ואכן זה גרם לנסיגה משמעותית בפעילות המחלה.

ייתכן שבמה שכותבים חולים, יש לא פעם ביטוי של כעס ותיסכול ולא רק חשיבה עניינית, כמו בדיון של רופאים על אותו נושא, אבל אני חושבת שגם את זה ניתן להבין, וכל זמן שזה לא עובר גבולות סבירים, או מלווה בהכפשה של אדם ספציפי, זה נראה לי לגיטימי.


.