המון תודה לכולם על התמיכה והתשבות

ליבי איתך, האמיני לי אני כל יום במצב הזה, אבל ייאוש רק מחמיר את המצב, הדרך הטובה ביותר היא להמשיך את חיי היומיום ולהתייעץ עם הרופא, אם את לא מרוצה תתיעצי עם אחרים. לוותר זה לא הפיתרון.

פרי,
לא מעט חולי מיאסטניה היו במצבך, נמצאים במצבך ויהיו במצבך ..... אולם זו לא סיבה להשבר. אם תפסיקי את הכדורים והטיפולים מצבך עלול להחמיר ותגיעי לאישפוז, מה יהיה על ילדייך הקטנים ? את צריכה להמשיך להלחם , אם לא עבורך אז עבור הילדים והבעל.
אני חוזר ואומר שזו "מחלה מתעתעת" , אולם זו לא מחלה שמחמירה עם הזמן ומצבך יכול להשתפר אפילו בצורה קיצונית,את לא צריכה לגרום להחמרת, את צריכה לעשות הכל בכדי לעבור את התקופה הקשה ולהאמין שהמחר יביא שיפור.
תשתדלי לתכננן לך את היום בצורה שונה שבו תוכלי לנוח מדי פעם ולאגור כוח להמשך ולןןתר על עבודות בית פחות חשובות מהבריאות. כשיחזור כוחך תשלימי את המשימה.

פרי, מי שיכול לעזור לך זו רק משפחתך, הקרובים ביותר אלייך ובעיקר... את עצמך
אל תתיאשי ואל תיכנסי לדיכאון כדי לא להחמיר את המצב..... ודווחי לנו מדי פעם מה שלומך אני בטוח שאני מדבר בשם כל החברים בפורום , היות וכולנו באותו סיר לחץ.

בברכה
משה פיק

תודה לך ערן משה ולכול מי שתומך ותמך בי אני כבר אומרת לך את האמת אין לי כחות להמשיך אלאה בשביל אף אחד כי אני סתם משלה את עצמי שאני אהיה בסדר גם עם טיפולים אני לא יכולה לעשות כלום אין לי כבר ביטחון עצמי הכול אבד מבחנתי אז כבר אין מה לעשות עם עצמי כנראה שאני צריכה להמשיך לחיות ככה וזה לא משנה אם אני אהיה מטופלת או שבלי טיפולים כי אני עדין באותו מצב שיהיה אחלמה טובה לכולם והמון בריאות