תאומים בני 9 חודש שהתחילו באלימות

יהושע שלום,

אתה מתאר שהתאומים בני תשעה חודשים שלך, החלו לאחרונה לריב ביניהם,
אתה מדבר על כך שאתה מוצא את עצמך חסר אונים למול התופעה בגלל גילם הצעיר וכן מוסיף שמאוד חשוב לך שלא תהיה אלימות במרחב המשפחתי ובכלל.

ראשית, אולי תרגיע אותך הידיעה שמריבות בין אחים הן טבעיות לגמרי ועל אחת כמה וכמה בין תאומים. הסיפור שלך מחזיר אותי אחרונה לתאומות שלי שהיום הן כמעט בנות אחת עשרה , עדיין רבות בדרכים ובצורות שונות והן התחילו את דרכן במריבות בגיל שמונה חודשים בעגלה, משכו אחת לשנייה את המוצץ, קצת סריטות, קצת דחיפות כמריבה על מי תשב על אמא וכו'.

מריבות בין אחים כאמור הן טבעיות ולא רק שכך הן משרתות צורך משמעותי בנפרדות, בלמידה על דרכיו של עולם, אצל תאומים כפי שבכל דבר העוצמה היא כפולה ומכופלת כך גם במריבות , לא רק שיש יותר אלא הן מתחילות בגיל צעיר, כיוון שהתאומים בעצם מתחרים על כל דבר מרגע לידתם, מה שלא אופייני לתינוקות יחידים. בשביל מריבה צריך שניים ותחרות על משאבים אצל התאומים כאמור זה מתחיל ממש בהתחלה כיוון שכל הנתונים קיימים. רוב הילדים (שאינם תאומים) אכן מתחילים מריבות מן הסוג הזה בסביבות גיל שנתיים.

חשוב קודם כל לא להיבהל ולזכור שהמריבה מאפשרת ביטוי של רגשות חשובים לתחושת הנפרדות שלהם (עליה אתה יכול למצוא הרחבה בתשובות קודמות שלי בפורום), רגשות כמו כעס, קנאה , תוקפנות.

איך להגיב?
לזכור שלריב זה בריא, לקבוע גבולות ברורים לגבי נשיכות/מכות וכו', לא לתפוס צד אלא להיות אמפתיים לכל אחד , לא "לתייג" אחד מהם כמרביץ/מתחיל/אשם, לאפשר להם הזדמנויות רבות ככל האפשר לחוויות בנפרד, חברים בנפרד וכדומה.

מריבה היא הזדמנות לקשר אמיתי

יום טוב,

אדוה