משיכה בשיערות

שלומית שלום,

לא קל לראות את הילדים שלך רבים ומציקים אחד לשני ובטח לא קל כאשר זה חד צדדי
ואינטנסיבי כפי שאת מתארת ובגיל צעיר. ראשית חשוב שתדעי שאת לא לבד בעניין וזוהי התנהגות אופיינית בקרב אחים, בקרב תאומים ובמיוחד בקרב תאום ותאומה, מערכת יחסים המאופיינת בדרך כלל בדומיננטיות של התאומה (אנחנו יודעים מי שולט בעולם באמת..(: ) .

בסופו של דבר במריבות בין אחים/תאומים כמו בכל דבר הקשור לגבולות, אנחנו כהורים צריכים לקבוע את הגבולות האדומים ולהיות עקביים ונחושים בתגובה שלנו על מנת שהילד ידע מה נכון ומה לא נכון. ההבחנה בכך שמטרת המשיכה בשיער היא השגת תשומת הלב שלך היא צעד חשוב לעניין. את נשמעת מתוסכלת כיוון שניסית מספר דרכים ולא הצלחת, על מנת להתמקד ולהצליח יותר שאלי את עצמך את השאלות הבאות:

1) מה הוא הגבול האדום מבחינתי, האם המשיכה בשיער, האם הצחוק? מה באמת חשוב לי שיקרה? והאם זה מציאותי? למשל חשוב לי שלא יריבו בכלל, זה מציאותי? לא! אבל חשוב לי שלא יהיו משיכות בשיער, זה כבר גבול ברור ומציאותי!
2) מה עושים כשעוברים את הגבול? בחרי תגובה אחת ודבקי בה לאורך זמן, אם החלטת שכאשר היא מושכת בשיער וצוחקת את מוציאה אותה נניח לפסק זמן הסבירי לה את זה באופן ברור ותתמידי בכך, מספר ימים של תגובה עקבית יבהירו לה שאת מתכוונת למה שאת אומרת
3) מה אפשר לעשות אחרת? למדי אותה כיצד היא יכולה להגיב אחרת כאשר היא כועסת, מתוסכלת, למדי אותה להביע את הכעס במילים
את יכולה להיעזר בספר מצוין שנקרא "איך לדבר שיהלדים יקשיבו, איך להקשיב שהילדים ידברו" ספר מאוד פרקטי ומתאים להתמודדויות ההוריות בגילאים האלה.

חשוב להבין שהילד צריך לדעת בבירור מה אסור, אולם גם מה מותר, צריך תמיד שתהיה לה אפשרות , חלופה כדי שלא תישאר עם רגשות התסכול והזעם.


מקווה שעזרתי, תוכלי למצוא בפורום תשובות קודמות שלי בנושא מריבות בין אחים ולהיעזר גם בהן, אשמח להרחיב עוד אם יש שאלות או אי בהירות

בברכה,

אדוה דרור
3)

בוקר טוב שלומית.
מתוך דברייך את מבינה את הצורך והרצון של בתך למשוך תשומת לב וזה נכון.
אתיחס לכמה דברים:
1.משיכת השערות לבנך - עושה רושם שכל אחד מהילדים מצא את מקומו בסיטואציה הנוכחית.
אחד הדברים שאנו כהורים יכולים להמעיט את הנישה שהילד חושב שזה המקום שלו היא להתיחס אל המקרה ביחד ולמה הכוונה?
כאשר בתך מושכת בשיער ללכת אליה ולחבק אותה. לא לדבר הרבה , לא לכעוס או להטיף. יחד עם החיבוק שבתך מקבלת באותו זמן לחבק גם את בנך.
בעצם שניהם מקבלים את החיבוק ששניהם צריכים או רוצים באותו זמן.

2. הנקודה השניה שאליה אני מסבה את תשומת היא זמן אישי עם כל ילד. למרות שאת נמצאת בבית עם הילדים כל היום. הצורך של כל ילד להיות עם ההורה לבד הוא צורך בסיסי וקיים.
הרי הם ביחד מרגע היווצרם וכן חשוב שאם תוכלי למצוא זמן אישי עם כל אחד הקשר שלך אליהם והם אלייך יקבל זוית נוספת של חיבור בינכם.
שיהיה בהצלחה. אשמח להתעדכן.
בברכה ויום טוב
סימונה

איזה תשובות עמוקות ומפורטות ואוו תודה רבה כמה כייף שיש לאן לפנות
אעדכן בהמשך:)