מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- תחרות על תשומת לבתמי28/02/2008
אני אמא ל- 4 : הגדולים תאומים בן ובת בני 8 וחצי (ועוד בן 4 והקטנה בת שנה וקצת). בני התאום סובל מ- ADHD, נבון מאד אך עם קשיי למידה ובתי התאומה אובחנה כמחוננת. במשך כל חייהם היתה תחרות בינהם במיוחד לאור הפערים בלמידה. אנחנו ההורים תמיד מנסים לנטרל ולמתן את התחרותיות הזו אך היא תמיד שם והם מרבים לערוך השוואות בינם לבין עצמם. הם לומדים בכיתות מקבילות. בשל קשיי ההתנהגות והלמידה המלווים את קשייו של בני , הרבה מתשומת הלב בבית מופנית אליו ואני מרגישה שמאחר ובתי הינה ילדה נוחה יותר, היא סובלת מכך ומקבלת פחות תשומת לב. למרות שאני מנסה לאזן את הדברים, להקדיש זמן לבלות איתה וכו', מעצם הענין היא מקבלת פחות תשומת לב . התחרותיות בינהם משגעת אותי ואני מתקשה להתמודד עם זאת. בנוסף יש לי תמיד רגשי אשמה בענין זה. (הבן נמצא בטיפול פסיכולוגי שכולל גם הדרכת הורים אך הטיפול מתמקד בעיקר בו ופחות ביחסים בינהם) . אנא דעתכם ואולי רעיונות לשיפור המצב. תודה. תודה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר פערים
סיגל לוי28/02/2008שלום תמי
אכן סיפורם של ילדיך מדגים את הדרמה של התאומות
מסיפורך ברור לי שאתם נותנים לכל אחד מהם את ההתייחסות לה הוא זקוק
התחרויות היא חלק מעולם התאומות. כמה שזה מתיש, זה דווקא חלק בונה שמגדיר נפרדות וייחודיות של כל אחד מהם (במה אני טוב לעומת השני). התחרותיות מאפיינת גם את הגיל הזה שהם נמצאים בו גם כשאתה אינך תאום.
הפערים הם חלק מהחיים שלכם
"זה מה יש"...
צריך לקבל זאת כחלק מהחיים ולהפסיק לחוש אשמה. אלו הנתונים
אפשר לנסות עם מודעות לתת לבת זמן איכות, כפי שאתם עושים, כדי שלא תקבל את המסר שצריך להיות בעייתי כדי לקבל בבית תשומת לב. חזקו אותה באוזניה על יכולתה והישגיה, אך אם היא מתגרה באחיה על מצבו, אמרו לה שכל אחד והישגיו ושאין מה להשוות
אין פתרונות קסם...
הרבה סבלנות ואהבה
שלך
סיגל לוי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
האם אתם אובססיבים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)
.jpg)



.jpg)