יחסי כוחות בין תאומים

שלום רביב,
הדילמה שלנו מתי להתערב? איך להתערב? כמה? היא דילמה שמלווה אותנו כהורים לאורך הדרך ולא רק כהורים לתאומים, שלישיות וכו.
אחים, לא דומים אחד לשני. לכל אחד יהיה הצורך למצוא את המקום המיוחד שלו בתא המשפחתי.

השאלה:
1. האם את רואה בהתנהלות של הבנים (במיוחד בבנך השקט יותר) מצוקה וחוסר נוחות, או מהסתכלותך על הילדים לא מרגישה נוח, ויודעת שזה פחות "נכון"?
2. האם בנך מביע את מורת רוחו על המצב? או שהוא פשוט זורם וזה לגמרי בסדר בשבילו?
3. אם אתם מעירים ומדברים הרבה על התנהגותו של בנך הכריזמטי, כדאי להפסיק עם המלל. לא להעיר, ולא לדבר הרבה, כי כשאנחנו רוצים למתן התנהגות מסוימת, ומדברים על כך הרבה, אנחנו גורמים בדיוק להיפך.

כדי לאזן את מערך הכוחות, אני מציעה:
1. ליצור משחקים שכל פעם מישהו מוביל ומנחה את המשחק.
2. ליצור זמן אישי עם כל אחד מהבנים. לזמן האישי יש את היתרונות של לדבר, לשמוע, ולהבין איך הילד מרגיש. זה עושה טוב לילדים כשיש להם זמן אישי עם ההורה שלהם: הם אוהבים וצריכים את הזמן בלי אחים.
3. להפריד בין הילדים, כשהמצב יוצא משליטה. לא בכעס או רוגז, אלא ממקום של הרגעת הרוחות.
אשמח להתעדכן.
בברכה,
סימונה