תאומים בני שנתיים נושכים אחד את השני

שום אליה,
חד ולחלק להפריד, בלי לכעוס או להסביר יותר מדי, הפרדת כוחות. אני מתארת לעצמי שלא קל להיות איתם בלי הפסקה, אך כשאת מזהה שעומדת להיות נשיכה, את מרחיקה ומסה להסב למשהו אחר, את לא כועסת, אך כן משדרת החלטיות וביטחון במשפט אחד שאת אומרת," אנחנו לא נושכים".
אני לא אומרת להעניש, כי זה לא יתפוס לדעתי, ברגע שילד קולט שמשהו בהתנהגותו מפעיל את הוריו ומביא אותו להגיב או יעשה את הדבר שוב ושוב. ולכן אני הסב את תשומת ליבו של הילד למשהו אחר שיעסוק בו.
אשמח להתעדכן,
בברכה,
סימונה