תאומים כמו אחים רגילים

שלום לך. משאלתך עולה שדרך החינוך שלכם תמכה מאד בהקניית זהות נפרדת לילדייך, ושלכל אורך הדרך התגבשה אצלהם תפיסה עצמאית ולא קשורה או תלוייה בהיותם אחד מ"צמד". הורים רבים לתאומים עוסקים ומתלבטים כיצד לעשות זאת, ונראה שממש הצלחתם! עם זאת, עצם התהיה שלך מלמדת על כך שאולי יש מקום גם לזהות המשותפת, התאומית, שהיא חלק חשוב ומהותי מעצם הוויתם. לא מדובר בהתייחסות ערכית - טוב או רע - אלא בחלק בלתי נפרד מהזהות. אני מניחה שגם אם לא הנושא לא היה "על השולחן" - הוא חלק מהעולם הרגשי שלהם. מעניין לברר איתם מה הם חשים בנוגע לכך? איך זה משפיע עליהם? האם הם מעוניינים להוסיף את זה ל"תעודת הזהות" והתפיסה העצמית והמשפחתית שלהם. יש בכך הרבה כוח ומעמד! אשמח לשמוע את דעתך. להתראות, ורד.