רגשות קשים

שלום. אני בת 25, נשואה + תאומים בני חצי שנה. עד לפני זמן קצר הייתי בטוחה שאני רוצה להישאר עם הילדים בבית, לגדל ולהניק אותם עד גיל שנה. עכשיו אני רואה שאני לא מחזיקה מעמד. אני פשוט משתגעת. אני לא מוצאת את עצמי. התחלתי לחפש עבודה בתחום שלי (עבודה סוציאלית), אך בינתיים אני לא מצליחה למצוא כלום. אני מרגישה במין בועה שקשה לי לצאת ממנה. אין לי כוח לצאת מהבית, אין לי כוח לילדים, אין לי כוח לכלום. אני מטפלת בהם ועושה הכל, אך אני מרגישה שאין לי סבלנות כלפיהם. בכל הזדמנות שיש אני שמה אותם על השטיח שישחקו לבד ובורחת למחשב. יש לי מלא ייסורי מצפון על זה, אך זה לא עוזר אני לא משנה את התנהגותי. למה זה קורה לי? מה ניתן לעשות? דבר נוסף שאני מזניחה זה המראה שלי. שמנתי מאד מאז הלידה. אני לא מטפחת את עצמי, לא קונה בגדים. כל היום אוכלת ממתקים ומשמינה. מרגישה שנכנסתי למעגחל קשה לצאת ממנו