רוצה תמיד להיות ראשון

שלום!יש לי תאומים,בנים,בני כמעט 4 מתוקים מאוד.אצל אחד מהם יש קטע חזק מאוד של תחרותיות.תמיד תמיד רוצה להיות ראשון.בהכל-מי יגיע ראשון מהחדר לסלון,מי יצא ראשון מהאמבטיה(אפילו שכיף לו מאוד ורוצה להשאר-חייב לצאת ראשון)מי יבחר ראשון סיפור וכו'.כשהוא לא ראשון-בכי נוראי.אנחנו כל הזמן אומרים לו שבחיים לא תמיד ראשונים.לפעמים אתה ראשון ולפעמים שני,שלישי.כמובן שלא עוזר.ניסינו לתקופה להגיד-שאצלנו כווולם ראשונים-אתה ראשון מה-אופקים (אם למשל שמו הוא אופק)ואתה ראשון מה-אמירים.לרוב לא עוזר.ואחיו-הוא ילד מאוד וותרן-והמון פעמים כשהוא רואה שמתחילה סצינה של אחיו-מיד מוותר ונותן לו להיות ראשון,בלי שאמרנו מילה כמובן.בהתחלה היינו אומרים -תגיד תודה לאח שלך שוויתר לך,אבל הבנו שזה מעודד את הוותרן יותר-לוותר תמיד,כאילו שאנחנו כבר מצפים ממנו לוותר-ובזה כמובן לא רצינו.אז כרגע כשזה קורה-אנחנו לא אומרים כלום ונותנים להם לנהל את עצמם.הוותרן יותר גם לפעמים כבר אומר לאח שלו-עוד לפני שאומר מילה-"היום אתה בוחר ראשון סיפור" כדי למנוע בלאגן.שאלתי היא:מה עושים?? גם עם התחרותיות הזו אצל אחד(שאני יודעת שבמינון נכון-השגיות מצוינת לחיים..) וגם-עם הוותרנות של השני? האם משהו בהתנהגותנו מקבע אותם על התפקידים האלו?? איך להגיב נכון?? תודה רבה.