הסתגלות של תאומים בגן בגיל 3

ש לי זוג תאומים בני 3, בן ובת. היחסים ביניהם נהדרים, דואגים אחד לשני, מסתדרים טוב, לא אוהבים להפרד אחד מהשני. החלטנו להכניסם לגן לראשונה לאחר שעד כה היו עמי בבית והיו רגילים להפרד ממני במשך שני בקרים בשבוע, כאשר בייביסיטר היתה משגיחה עליהם בשעות האלו. מעולם לא היו לנו בעיות בפרידה ממני, במקרה של קצת אכזבה שאמא הולכת, הייתי מצ'פרת במשהו מתוק ואז הפרידה היתה בחיבור ונשיקה. הגענו לגן לראשונה, והשניים לא מוכנים לשמוע על האפשרות שאני אעזוב אותם שם לבד. לדעתי, התחלנו מהר מדי עם עניין הפרידה, לאחר יומיים בגן חדש לגמרי כבר ניסו לרמוז לי לעזוב אותם ואני ניסיתי, זה עבד רבע שעה והם צרחו ולפי הגננת, גם הלהיטו זו את זה, ברגע שאחד התחיל גם השני ורק כאשר הפרידו ביניהם זה עבד. הגננת מייד קפצה לפתרון שיש להפריד ביניהם לכמה ימים בתוך הגו. אני לא מסכימה לכך מכיוון שבאופן כללי הם יותר משרים ביטחון אחד על השני. הם לא יסבלו את העובדה שהם לבד לגמרי. עד היום, שבוע לאחר תחילת השנה, אני נמצאת יום יום בגן מנסה לשבת בצד ולא לקחת חלק פעיל בטיפול בהם, אך בתי לא מתרחקת ממני כמעט בכלל, בני משחרר והולך לשחק, אבל חייב לראות אותי בזוית עיניו.

האם יהיה לזה סוף? האם סבלנותי משתלמת? אני בגישה שלא אעלה את נושא הפרידה לשבוע שבועיים עד שירגישו בנח עם הגננת ושאר הילדים ואז אנסה להפרד. שוב. תוך כדי שהם שמים לב שאני האם היחידה, אני מקפידה להראות להם שהילדים נפרדים בבוקר והאם חוזרת בצהריים וגם כל דבר שמבקשים ממני אני מפנה לגננת.