שעת משחק לבד או עם אמא?

שירלי שלום. בתיאור שלך מופיעים שני סוגי משחק. משחק משותף של גירוי תחומי התפתחות קוגנטיביים ומשחק לבד, חופשי על פי בחירת הילדים. מבחינת ההתפתחות התקינה, שני סוגי משחק אלו חשובים בגיל זה (וגם המשך). הסוג הראשון של המשחק, המשותף, חשוב כגרייה שכלית ועידוד אינטראקציה בין אישית ואילו הסוג השני, החופשי בו ילדיך משחקים עם עצמם, חשוב לצורך התפתחות תחושת היכולת להיות לבד מבלי הרגיש מצוקה רגשית וכן כדי לפתח את תחושת העצמי. בגיל זה, יש חשיבות לנוכחות הורית מורגשת בזמן שהילד משחק לבד, כך שהילד יוכל לקבל במידת הצורך התייחסות מעודדת, מתפאלת או מסייעת וכך יוכל להרגיש לבד, אך לא בודד. הורים אשר מתערבים במהלך משחק זה ומנסים להציע משחק חלופי או משותף עלולים לגרום לילד לתחושת חודרנות וכן לצמצם את תחושת המסוגלות לנפרדות. את סוג המשחק הראשון שהזכרנו, המשותף ניתן לשמור למצבים בהם נראה, כי הילד זקוק לגירוי החיצוני ופנוי לכך. המשחק של הילד עם עצמו הוא זמן טוב לפעילות משותפת עם ילדים אחרים בבית שפנוים לכך, שנעשה באותו חדר או בקרבת מקום, או לעיסוקים אחרים שיש לך שלא קשורים דוקא בילדים. צריך גם לזכור, כי במשך הזמן ,ילדיך ככול שיגדלו, יזמו גם שימוש במשחקים התפתחותיים וחשוב שתאפשרי לעצמך משחק משותף אתם גם במשחקים שנראים עבורם מעניינם כמו סיבוב גלגל של מכונית או זריקת כדור או כל דבר אחר שמעניין אותם.