זכרונות

עביר, נהדר, תכתבי קצת להורים המודאגים בפורום מהנסיון שלך

בפעם ראשונה הלכתי לבוק את בתי ה ד״ר אמר לי ( הבת שלך יש לה דיספלזיה קשה את צריכה לקחת אותה לאורטופיד) יצאתי מחדר בוכה , לא יודעת מה לעשות, חשבתי שדיפלזיה מחלה אין לה פתרון.
הלכנו לרופא חלדים( רופא המשפחה) בדק אותה ואמר לי שכן יש לה בעיה אבל לא עד כדי כך גדולה , היא צריכה לשים מכשירים ואחרי כמה חודשים המצב יסתדר( אתם יודעים עכשיו נרגעתי)
חזרנו הביתה זה היה מאוחר , אני זוכרת שלא ישנתי אותה לילה והתחלתי לחפש מה זה דיספלזיה, פתרונות, אתרים, פורומים, נרגעתי קצת , חשבתי שאני היחידה בעולם שיש לבתי הבעיה הזו , ידעתי שזה קרה וקורה עם הרבה ילדים.
קבעתי תור אצל אורטופיד והתחלנו , פעם ראשונה הוא החליט לשים קרית פיסוק, לחודשיים ונראה איך המצב מתקדם.
התחלנו לחפש חנויות אורטופידיה, קנינו קרית פיסוק, והיינו במעקב אצל אורטפיד, ג׳נא( הבת שלי) התקדמה אבל עדיין הבעייה קיימת, הוא הצייע לנו מכשיר גורדן, עוד פעם הלכנו קנינו מכשיר גורדן.
את האמת זה היה יותר קל בקרית פיסוק, מכשיר גורדן היה קצת קשה.
אחרי שלושה חודשים הרופא אמר לנו ש ג׳נא לא צריכה מכשירים , הכל בסדר ותקין.
היא במעקב אצל אותו אוטופיד פעם כל שנה עד גיל 12, כל פעם אנחנו הולכים הוא אומר לי שהיא מתקדמת. הוא המליץ לנו לנו להימנע מישיבת w , אתם יודעים כל פעם שהיא יושבת אותה אחרי כמה דקות היא מזכירה לנו אווו הרופא שלי כועס עליי אם אני יושבת כך.