טיפול ברצועות פאבליק

כרמית שלום. בגיל כזה אני מניח שטיפול ברתמה-רצועה לא יגרום לשום אחור התפתחותי משמעותי. לגבי משך הטיפול - קשה מאוד לחזות, בודאי לפני שהספקתם לבצע או""ס ראשון "בתוך" הטיפול. אני לרוב לא ממליץ על כל טיפול במקביל לרתמה, למעט הקפדה על השכבה גם על הבטן ונשיאה בידיים כמו ילד בריא.
מעבר לכך מעניין לדעתי לשמוע דעות של הורים (הילדות שלי לא טופלו...) ואני מזמין אותם להגיב

שלום כרמית, בתי בת 4 חודשים. בגיל שבועיים וחצי אובחן DDH דו צדדי, 2C. בגיל 3 שבועות הורכבו הרצועות ובאותו יום הילדה הייתה מאוד ישנונית, אפאתית, לא התעוררה לארוחות. בברור בביה"ח לא נמצאה סיבה לכך. כמו-כן, במשך הזמן שהילדה הייתה ברצועות היא הייתה שקטה מאוד ולא מחייכת. הבנו זאת כשהתחלנו להוריד את הרצועות בהדרגה וראינו כמה שהיא זזה וחייכה לנו. כשהחזרנו את הרצועות - היא הייתה בוכה הרבה. כיום עדין נראה איחור בהתפתחות, בעיקר מוטוריקה עדינה. חשוב לי לציין כי הרופאים אינם מייחסים תופעות אלה (ישנוניות ואיחור בהתפתחות) לטיפול ברצועות. בהצלחה בטיפול ושיעבור מהר.

בר שלום,
אני מטפל ברצוות כבר 10 שנים לפחות ולעולם לא פגשתי תופעות שאת תארת.חשוב להבין: יותר טוב איחור במוטוריקה עדינה זמנית , מאשר פריקה של ראש הירך באופן קבוע.
שבוע טוב.

תודה על התגובות המהירות והמקצועיות. אכן גם אצלנו, בתי בכתה המון בימים הראשונים של הטיפול ברצועות ולקח גם לה וגם לנו מספר ימים להתרגל. אולם, לאחר כשלושה ימים ניכר שיפור וחזרה להרגלים, היא מגלה מצב רוח טוב, מחייכת ומגיבה לסביבה. אין לי ספק בחשיבות הטיפול ברצועות על-מנת לא להגיע לטיפולים קשים יותר. לגבי איחור התפתחותי, אשמח לעדכן בהמשך... כרמית