הליכה על קצות האצבעות

דסי שלום. זה נושא מורכב ולא לגמרי מובן. קיימות "בגדול" שתי אפשרויות לתופעה. הראשונה היא שמערכת הרמת העקב קצרה מידי (גיד אכילס והשרירים שלו - הגסטרוקנמיוס והסולאוס), כך שכאשר הגוף נע קדימה בהליכה ו"עובר" מעל לרגל שעל הקרקע, העקב מורם מוקדם מידי לפני שהשריר ממש התכווץ. הסבר זה לא ממש תופס היות שאם הילד הולך לאט התופעה לרוב לא תתרחש - מכאן שאין פה בעיה של מבנה אלא המצב השני - בעיה בתזמון שלבי ההליכה.
ההסבר השני - שרירי הסובך (אלה שהזכרתי קודם) מופעלים מוקדם מידי בסדר ההליכה ולכן מרימים את העקב לפני שלב המעבר של הגוף מעבר לרגל שעל הקרקע, ואז במקום שתהיה דחיפה קדימה יש דחיפה למעלה והילד נראה כאילו הוא קצת קופץ בתוך ההליכה.
למה זה קורה? אנחנו לא ממש מבינים את מחשב ההליכה שלנו. הוא הרבה יותר מסובך מאשר מחשב אישי שבטח מוכר לך. אנחנו יודעים שכמעט אף מבוגר לא הולך ככה - וזה מעיד על כך שהמערכת לומדת ומשתפרת. בשלב מסוים גם הילד מפסיק לצמוח והצורך של מחשב-התנועה להסתדר עם אורך משתנה של הגפיים יורד.
מה אפשר לעשות? אפשר להחליש קצת את השרירים (למשל עם הזרקת בוטוקס) ואפשר להאריך את הגיד - כל זה בכדי לעקב קצת את הפעלת היתר של הרמת העקב. עם זאת - זה כמעט אף פעם לא דרוש.
לסיכום - כדאי שבנך ייבדק שוב - אצל אורתופד ילדים או נוירולוג ילדים וביחד תחשבו אם יש מה לעשות.