שלום רב

מרינה שלום. זה נושא מורכב. ראשית אני נוהג לברר אם זה חלק מתמונה נוירולוגית שלמה או משהו מבודד (ללכת להיבדק אצל נוירולוג ילדים). יש אורתופדים שעושים את ההערכה הזאת בעצם - זה בהחלט מספק אם אתה מרגיש מספיק מנוסה בתחום זה. אחר כך צריך לראות אם הנטיה הזאת לא להניח את העקב בהליכה או ריצה - היא ביטוי לקיצור אמיתי של גיד אכילס (זה שמחובר לעקב) או שזו הפעלה מוקדמת מידי של השריר בעת התנועה - את זה יעשה האורתופד. אם יש קיצור אמיתי (נדיר מאוד) צריך לעשות מתיחות ואולי אפילו הארכה של הגיד. אם זה חלק ממשהו נוירולוגי - לטפל ב"משהו" הזה, אם לא שניהם - לרוב רק להמתין (זה הכי נפוץ לפי התרשמותי).