עזרה

שלום,

אחותי בת 18 והיא סובלת מגיל 15 מהתקפי זעם שמתבטאים באלימות פיזית ומילולית.

היא עוברת בצורה קיצונית ממצב של שמחה למצב של כעס והיסטריה.

כאשר היא בהתקף זעם, זה נראה שהיא במצוקה ולא מצליחה לצאת מהמצב אליו הכניסה את עצמה. שלעיתים רבות נגמר בבכי היסטרי ולוקח לה זמן רב להירגע.

היו 2 ניסיונות התאבדות לאחר התקפים קשים, בראשון היא ניסתה לקפוץ מרכב במהירות גבוהה ובשני היא ניסתה לחתוך את ורידיה.

חשוב לציין שהיא טופלה שנים ב- קונצרטה להפרעות קשב וריכוז אשר גרמו להתקפי דכאון ובכי ממושך.

בנוסף, אני רוצה לציין שתדירות ההתקפים ירדה משמעותית בשנה האחרונה, אבל כאשר ישנו התקף הוא בעוצמות חזקות מאוד,

עד כדי כך שלאחר ההתקף היא מבוהלת מהמצב שאליו הביאה את עצמה ולנזקים שגרמה.

אני לא יודעת מה לעשות,

מצד אחד אני דואגת לה ורוצה לעזור ללא התקפים ושתהיה מאושרת.

מצד שני, אני מאוד מפחדת מטיפול תרופתי, מכיוון שלפי מה שקראתי היא עלולה לפתח תלות בתרופה והלגיע למצב שהיא מפחדת להתנהל בלעדיה.

מה עליי לעשות??????