טיפול שנתיים שלא עוזר

ילדתי בת כ 11,מטופלת מזה שנתיים אצל פסיכולוג עקב התקפי זעם,ואובססיביות מסויימת (סירוק שיער זמן רב מאוד,הכנת שיעורים זמן רב מידי מחיקה וכתיבה בשנית עד שהכל יוצא מושלם).הדבר העיקרי - הוא שהילדה מסרבת לאכול מה שהאם מכינה במשך כמעט שנתיים! לילדה אין הסבר מדוע היא איננה אוכלת את האוכל שלה,בכל מקום אחר אן לה שום בעיה,אין לה בעיה שאני אכין לה אוכל , רק לא שהאם תכין.אם אפילו אשתי תמזוג לעצמה אוכל (שאני הכנתי) , הילדה לא תוכל מאותו אוכל .
הדבר הינו בלתי נסבל , וגורם למריבות אמוציונאליות חזקות ביותר בין כל בני המשפחה.לאחרונה הוצע טיפול פסיכיאטרי בפרוזאק.קראתי שלא מומלץ לתת טיפול זה בילדים מתחת לגיל 12 , וכמו כן שיכולות להיות תופעות לוואי .יש לציין שהפסיכיאטר אמר שלא מדובר במקרה קלאסי , אבל שהוא מציע לטפל בתרופה .
בעבר ניסינו איזו תרופה הומיאופטית שלא הועילה בכלום ( אולי לכיסו של אותו הומיאופט)
המצב הינו בלתי נסבל והייתי מעוניין לדעת אם בכלל נתקלתם בתופעה כזו אי פעם של ילד שלא אוכל מה שאימו מכינה לו (לא תינוק .... אלא בגיל כזה בוגר)
מה דעתכם על טיפול תרופתי , אילו עוד אלטרנטיבות יש ?

תודה