חרדה חברתית אצל ילד בן 7

שלום,
יש לי בן שעל פי כל התסמינים סובל מחרדה חברתית. בתחילה חשבנו שהוא קצת ביישן , תכונה גנטית שייתכן שירש , ואו-טו-טו זה יעבור . אך לצערנו העיניין מחמיר משנה לשנה.
הוא פוחד להשתתף באירועים חברתיים ולאלה שהוא מסכים ללכת דורש שנהיה נוכחים מתחילתו ועד סופו של האירוע , בשעה שכל בני כיתתו נותרים ללא השגחת הורים.
אינו מוכן ללכת לחוגים או לחברים מהכיתה מלבד שניים שלשה חברים שהוא מכיר עוד מתקופת הגן. לאחרונה שמעתי מהמורה שלו שאינו יוצא לשחק בהפסקות עם חבריו ומעדיף להישאר בכיתה ולקרוא.
הוא הפסיק להזמין חברים הביתה וגם פחות מוזמן בעצמו. לא מוכן לרדת למטה לשחק והבילוי המועדף עליו הוא כל סוגי המסכים-טלויזיה, מחשב וכו' (למרות שאנחנו מגבילים את העיניין לשעה ביום).
כששואלים אותו למה אינו מצטרף לחבריו בהפסקות הוא טוען שהוא לא טוב במשחקי כדור, שזה מה שרוב בני כיתתו מתעניינים בו ולכן הוא תמיד בקבוצה המפסידה, או שלא בוחרים בו כלל אז הוא מעדיף לוותר. קל לו יותר בצהרון שם יש פחות ילדים ורובם חבריו מגן חובה, איתם הוא חופשי יותר.
יש לציין שריגשית הוא לא כל כך בוגר ועדיין יש לו קושי עצום בלשתף חברים במשחק או להפסיד- זה תמיד נגמר בבכי, דבר שכנראה מקשה עליו להשתלב במשחק קבוצתי.
התייעצנו עם פסיכולוגית ילדים ואף צירפנו אותו לכמה פגישות-אבל לצערי כל מה שהמליצו לנו עליו לא עוזר ( שיחות עם הילד וחשיפה שלו לאירועים חברתיים שהוא פוחד להשתתף בהם).
השאלה שלי היא איזה טיפול אפשר להציע לילד בגילו והאם בכלל כדאי לעשות משהו בנושא , מלבד חיזוקים ושיחות יומיומיות כמעט, או שלתת לו להתבגר קצת ולקוות שזה יעבור כשיתבגר ריגשית?
אנחנו מאוד מוטרדים. אשמח לשמוע את דעתך.