לדר סמואל

אך ורק בהתייעצות עם פסכיאטר לאחר שיראה אותך. תמיד אפשר לגשת לחדר מיון בבית חולים להתייעץ אם אין באפשרותך להגיע למישהו באופן מהיר

שלום אופיר.

עייפות היא תופעת לוואי שכיחה של תרופות אנטי-פסיכוטיות בכלל ושל פרפנאן וריספונד בפרט.

אני עברתי מספר אישפוזים, חלקם בכפייה, גם אני סבלתי מעייפות, ולפני שנתיים וחצי החלטתי על דעת עצמי להפסיק את התרופה האנטי-פסיכוטית.

הודעתי על כך לפסיכיאטרית שעדיין מטפלת בי (אבל רק בשיחות), והיא התנגדה, אבל היא כיבדה את החלטתי.

היום ובדיעבד, היא מודה שזה היה צעד נכון, אע"פ שזה היה בניגוד למה שמקובל.

זה נכון שהרבה מטופלים שמפסיקים את התרופות מתדרדים ומתאשפזים שוב, אבל אין הכרח שזה יקרה.

אני בטוח שאי אפשר להתעלם מהעובדה שאני הפסקתי את התרופות, וזה בדיוק מה ששיפר את מצבי. אני חושב שמן הראוי שמישהו ירים את הכפפה ולפחות ינסה לחקור את התופעה, כדי לברר מה בדיוק מונע את ההתדרדרות ושאולי מטופלים נוספים יוכלו לעשות את מה שעשיתי וכך הם יוכלו להפסיק את התרופות שמעייפות אותם.

בכל אופן, מה שהוביל אותי למסקנה שצריך להפסיק את התרופות היה שהסבל מהעייפות היה כל כך בלתי נסבל, כך שהרגשתי שאפילו במחלקה סגורה אני כבר מרגיש יותר טוב, ואישפוז נוסף כבר ממש לה הרתיע אותי.

אם אתה סובל מאד מהעייפות עד כדי כך שמבחינתך אם תהיה התדרדות ותצטרך להתאשפז שוב, זה לא כזה נורא, אז אצה יכול לנסות להפסיק, רק כדאי שתעשה את זה בהדרגה, וזה יכול לקחת זמן עד שהעייפות תיעלם. לי זה לקח כחצי שנה.

כל טוב.
שמוליק.