ריספרדל לנער בן 17

שלום,
הקדמה / רקע : בננו בן ה 17 הנו ילד רגיש ונבון. מגיל צעיר (גן חובה) החלו בעיות (קטנות) של הצקות לילדים אחרים, חוסר קשב, "היפריות" וכיוצ"ב. בהמשך, בביה"ס היסודי, הילד לא ממש למד אבל היה מאד מקובל חברתית ואהוב על המורים ובסה"כ בסופו של דבר הצליח לסיים את שנות הלימוד עד כיתה ח' בצורהע סבירה. בכיתה ט' בעיות ההתנהגות החריפו עד שלבסוף הורחק מביה"ס. בין לבין, בהיותו כבן 8, עברנו מסכת גירושים לא קלה שהשפיעה עליו רגשית באופן די משמעותי. בעיות ההתנהגות המשיכו להחריף בעיקר בבית (של האם - שם הוא נמצא רוב הזמן) ובשנים האחרונות הבן נהיה בלתי נסבל בבית, הוא השתלט על הבית, מתעצבן בקלות, מקלל, מאיים (על אימו בעיקר וגם על אביו במקרים קיצוניים) וכן מקניט ומציק לאחיו הצעיר ממנו במספר שנים. כמו כן, הוא מגלה עצלנות רבה, התחבר לחברה לא כל כך טובה, החל לעשן סיגריות והתנהגותו השתנתה ללא היכר. ניסינו כל מיני סוגים של טיפולים פסיכולוגיים אבל הוא מסרב. בעבר ניסה ריטלין ואח"כ קונצרטה אבל התגובה לא היתה כ"כ טובה.
לאחר מספר אפיזודות של התנהגות אלימה (בעיקר אלימות מילולית) ולאחר שהאם לא יכלה לשאת יותר את ההתנהגות והבן לא רצה לגור עם האב (כי זה לא ליד החברים שלו ... אלא בעיר אחרת), הבן נשלח בהוראת בימ"ש למעון "נווה חורש" לשלושה חודשים (בהיותו כבן 15) ולאחר מכן שב לבית אימו ו"השתלב" בבית ספר רגיל. הוא הולך מספר ימים בשבוע לביה"ס אבל לא לומד ולמעשה לא סיים כיתה י' ו - יא'. המורים מדווחים כי הוא לא מתחצף ומתנהג יפה ואין כל תלונה על התנהגות - רק שהוא לא לומד ....
לאחרונה, לאחר שהמשיך להתנהג בצורה קשה ומאיימת בבית האם, האם ביקשה להוציאו מהבית. בשלב ביניים הוא עבר לבית האב אולם עם תחילת שנת הלימודים יידרש פתרון הואיל וביה"ס מרוחק מבית האב. ושוקלים להכניסו למוסד (מצפה ים)
לגופו של עניין :
פסיכיאטרית אשר איבחנה את הבן בעבר המליצה על נטילת ריספרדל (מינון עולה עד 2 מ"ג ליום) כדי להרגיע את התנהגותו של הבן מעט (להקטין את ההתנגדות העקרונית שלו לטיפול) ואז להתחיל טיפול.
צריך להבין שיש ימים שקטים ורגועים וה"התפרצויות" או כעסים שלו הם לפרקים קצרים ואח"כ הוא מצטער.
אנחנו מ פ ח ד י ם מתרופות פסיכיאטריות !! וחוששים לתת לבן את התרופה.
יש לנו במשפחה פסיכיאטר (מבוגר מאד ...) בעל שם עולמי המתגורר בחו"ל והתייעצנו גם איתו בנוגע לריספרדל. הוא אמר שלדעתו צריך להתחיל ממינון נמוך מאד ולא לעבור את ה 1 מ"ג.
אנחנו ממש מפחדים לפגוע בעתידו של הבן עם הכדורים האלה (אך מודעים לכך שעתידו בעייתי גם ככה עקב התנהגותו וה"מקומות" שאליהם הוא מגיע..).
מה לעשות ? האם לכדורים הנ"ל יש השפעה ארוכת טווח או שלאחר שמפסיקים הם "מתנקים" לגמרי מהגוף ולא משאירים זכר וסימן על הנפש ..?
כאמור מדובר על ילד רגיש מאד שבוכה בקלות ואוהב בעלי חיים וילדים קטנים.
תודה.