פריזמה לילד בן 9, חרדה ורצון למות

שלום אלה.

אינני רופא.

אני בהחלט מבין את החששות שלך מהתרופות, והן בהחלט מוצדקות.

אני עברתי מספר אישפוזים בשל התרפצויות פסיכוטיות, שבגללן כמובן, קיבלתי תרופות.

סבלתי מתופעות הלוואי שלהן, עד שהחלטתי להפסיק על דעת עצמי.

בכל אופן, אפשר גם להבין את המדיניות של יד קלה על ההדק במתן התרופות, במיוחד במקרה של הבן שלך. בלי שום צל של ספק, עדיף ילד חי שסובל מתופעות הלוואי של התרופות מאשר ילד מת.

על כל פנים, מנסיוני האישי, כאשר מפסיקים את התרופות, כשאין צורך בהן, הכל חוזר להיות בסדר, תוך כמה חודשים.

אני מניח שלא כל כך מהר ימליצו על הפסקת הטיפול, אבל לא נראה לי שיש יותר מדיי ממה לחשוש מנזק בלתי הפיך.

כל טוב,
שמוליק.

לאלה שלום

הסיפור של פרוזק והתאבדות נופח קצת במציאות אלפים רבים לוקחים את התרופה וכרופא העובד בבית חולים כללי בחדר מיון פגשתי אך קמצוץ קטן במיוחד עם אובדנות הקשורה לתרופה.
ואם נמשיך מחשבות אובדניות בגיל זה הן לרוב ביטוי למשהוא אחר כפי שהרופאה הסבירה.
השאלה מדוע את לוקחת את הדבר לכיוון האובדני? הורים מפרשים את ילדיהם,כל פירוש הוא רק פירוש . לכל התנהגות פירושים שונים. שווה לבדוק גם את זה.

יש לדעת שבניגוד לתרופות טיפול פסיכולוגי הוא סוביקטיבי ויש רמות שונות בתחום. יש לדעת שמשרד הבריאות מפקח באופן מאוד חמור ונמרץ את שוק התרופות אולם אין הוא מפקח על שוק הטיפולים....

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו