דוד מתוסכל...

שלום תומר.

אינני רופא.

המציאות לא כל כך ברורה לי.

לא ברור מי לדעתך נזקק כאן לטיפול. האם האחיין הגדול (ואז ההורים אמורים ללוות את הטיפול), או שלדעתך האחיין הוא "מקרה אבוד", וההורים נזקקים לטיפול שיעזור להם להתמודד עם זה.

לא ברור לי מי זו היועצת שאמרה שצריך לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער; האם זו יועצת של מבוגרים שאמורה הייתה לעזור להורים או יועצת ילדים ונוער.

מהניסוח נראה שאתה רוצה לסייע להורים, אבל בכל זאת פנית לפורום של ילדים ונוער.

נראה לי שכדאי להבהיר את הדברים.

שמוליק.

לדוד המתוסכל שלום

חשוב שתדע שמה שרואים משם לא רואים מכאן. ויש דברים שאינך יודע.
במקרים אילו לעיתים רצוי לפנות לגורמי הרווחה בקהילה לצורך התערבותם.
אין זה בושה זה חלק מתפקידם, אין זאת הלשנה אלא בקשת עזרה.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שנית, כנראה שלא הסברתי את עצמי, המשפחה היא משפחה חמה ואוהבת. הילדים האלו מקבלים מההורים שלהם, מעבר לצרכים החומריים,(לכל אחד חדר משלו, מחשב, אופניים חשמליים וכו') אהבה ויחס, באמת ראויים לשבח, לא רק מההורים שלהם, מהסבים והסבתות וממני (הדוד היחיד שלהם). (מעבר לריבים מילוליים בין הורים לילדים מעולם לא הייתה בבית אלימות של ההורים וכו' מעולם.)
אין פה שאלה של רווחה.
הבעיה שהייתה ועדיין קיימת היא שאין סמכות הורית, כל השנים אמרו משהו אחד ועשו משהו אחר וכו' ועכשיו זה נותן את אותותיו.
השאלה שאני שואל בעצם היא, איך אני יכול לנסות להציע שוב את עזרתי על מנת לעזור להם. (כפי שציינתי הצעתי את עזרתי, ממקום של עזרה, ממקום שכאב לי לראות אותם מיואשים ובמיוחד את התיסכול של האחיין עצמו, לא ממקום של ביקורת, הפניתי אותם למטפלת ואפילו שילמתי על זה, אבל הם הפסיקו אחרי 4 מפגשים ואמרו שהמטפלת אמרה שאין לה מה לעשות ורק פסיכיאטר של ילדים יוכל לעזור להם והם לא מינפו את זה הלאה....)
שוב תודה לכולם על העזרה.

שלום תומר.

כעת הדברים קצת יותר ברורים, אבל עדיין ישנה נקודה לא ברורה.

פסיכיאטר ילדים ונוער אמור לסייע לבעייה של הילד הגדול (בן ה-14), וההורים אמורים לתת תמיכה הורית בטיפול, ופסיכיאטר ילדים ונוער אמור לתדרך אותם.

לא ברור האם מה שכתבת שאין סמכות הורים, זו בעייה של ההורים או שישנה בעייה נפשית של הילד, ונראה לך שהם אינם מתמודדים איתה כראוי.

אם ההורים הם אלה שזקוקים לייעוץ (ולא כמסייעים לטיפול בילד) - אז צריך לפנות לאיש מקצוע שמטפל במבוגרים, ולא לפסיכיאטר ילדים ונוער.

איך שלא יהיה - לא תמיד יש מה לעשות. ישנם אנשים שסובלים מבעייות נפשיות, ומסרבים לקבל טיפול, ורק במקרים קיצוניים ניתן לכפות טיפול.

כל טוב,
שמוליק.

תומר,
דע שלא כל דבר הינך יכול לשנות.
אני חלוק על שמוליק וקובע כי איש מקצוע שעובד עם ילדים עוסק גם בהוריהם.

אנחנו לפעמים עובדים עם ההורים - כאשר המפגש עם הנער אינו יעיל או מתאפשר.

אם ההורים אינם חפצים בעזרה אישית עבורם כמו בהשמת גבולות ומתן סמכות או תחומים אחרים אז הטיפול יכול הליות פגוע.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו

שלום.

אינני בטוח שאכן ישנה מחלקות; לדעתי דבריי לא הובנו כראוי.

מטפל של ילדים ונוער אמור לטפל בילד. הטיפול בהורים הוא משני בחשיבותו לעומת הטיפול בילד, שכן הילד הוא העיקר.

עכולים להיות מקרים שבהם בפועל עיקר הטיפול יהיה למעשה בהורים; למשל אם ההורים מתנהגים באופן כזה שהם עצמם מהווים את המרכיב הסביבתי של הבעייה, ובעייה זו מוקרנת על הילד, אז בפועל עיקר הטיפול יהיה בהורים.

אבל שוב, המטרה העיקרית היא הטיפול בילד, והטיפול בהורים נועד על מנת לעזור לילד.

במקרה שהילד מסרב לקבל טיפול וההורים אינם מוכנים לכפות עליו טיפול או שאין אפשרות לכפות, אז מטפל יכול לתת הדרכה כיצד ניתן לשכנע את הילד לקבל טיפול, אך אם ההורים נזקקים לטיפול שהוא השלמה עם העובדה שילדם סובל מבעייה ואינו מקבל טיפול - כאן אין ילד שמטופל, ולכן לדעתי במקרה כזה - הטיפול הוא תפקידו של מטפל של מבוגרים.

אני באמת חושב שאין מחלוקת ודבריי לא הובנו כראוי.

שמוליק.

הילדה סובלת מבעית קשב והפרעה התנהגותית . ואני גם עוברת גיהנום מריבות סיכסוכים עם. הבעל זה בעיה אני מאוד רוצה לתת לה גם בחופש תריטלין מה שבבית ספר לא מקבלים אותה ללא הכדור שהשם יתן לנו כוחות זה לא פשוט כלל....