בן שנתיים ו 9 חודשים

שלום יעל.

אינני רופא. תחושת הבטן שלי אומרת שזה משהו שיכול להיות בגיל כזה, אבל כמובן שדעתם של הרופאים תהיה הרבה יותר אמינה.

בכל אופן, וזה מבחינתי המסר העיקרי שאני רוצה להעביר, גם אם מדובר בהפרעה פסיכיאטרית - ניתן להתמודד איתה, וגם לנצח אותה גם ללא צורך בתרופות כל החיים.

אני אישית עברתי ארבעה אישפוזים, ויצאתי מזה, ואני כעת ללא תרופות.
זה לא אומר שכולם צריכים להיות בלי תרופות; כל מקרה לגופו. אבל מי שחושש מתרופות - אפשר גם בלי, וגם אם יש צורך, אפשר להגיע למצב שבו לא יהיה בכך צורך.

גם אין בכך "כתם לכל החיים", ואם ישנן אי אילו אגדות שאומרות שאחר כך לא יהיה אפשר ללכת לצבא או להוציא רשיון נהיגה וכיו"ב - אז ההיפך הוא הנכון; בעייה שאיננה מטופלת - זה מה שגורם לכל הרעות האלו. טיפול בעייה יכול להביא את מי שבאמת ראוי לכך למצב שבו הוא יוכל לקבל את מבוקשו על ידי חוות דעת עדכנית.

לכן, אם יש צורך בטיפול - לטפל ולא לחשוש מאגדות שאינן מבוססות.

כל טוב,
שמוליק.

אכן אילו השעות בהם התופעה מתרחשת.

ליעל שלום

איני יודע מהי הגדרת בעיה פסיכיאטרית. את בטח מתכוונת למחלה כרונית קשה.
אז אני יכול להבטיח לך בביטחון מושלם שלא מדובר במחלה פסיכיאטרית קשה.
תופעות כגון אילו שכיחות ורגילות בגיל זה.
תגובות חרדה של הורים יכולות להעצים את התופעה.
רצוי לקבל טיפים או עצות כיצד להתנהג אצל פסיכולוג/ית המכירה תופעות אילו ובקיא בגיל זה.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו