נפש עבריינית

שלום.

אינני רופא, ולכן קחי את דבריי בעירבון מוגבל.

ניסיתי לחפש בגוגל את המושג "נפש עבריינית", ולא מצאתי משהו שנראה מאוד ברור, ולכן אני מרשה לעצמי להניח שלא מדובר באיבחון רישמי המופיע ב D.S.M.

אני יכול להניח שגם אם קיימת מחלה כזו, אז כמו כל המחלות הפסיכיאטריות יש בה מרכיב תורשתי וגם מרכיב סביבתי.

סביר להניח שניתן לטפל במחלה כזו; ישנו פיתגם ידוע שאומר שניתנה רשות לרופא לרפא, אך לא ניתנה לו רשות לייאש, וזה אומר שאפילו אם רופא הרים ידיים - לא צריך להתייאש, וקל וחומר כשעדיין לא ברור אם הרופאים מרימים ידיים...

יכול להיות שניתן לקבל איבחון כזה גם אצל פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני.

מן הסתם, טיפול אמור לכלול טיפול במרכיב הפסיכולוגי (שיחות C.B.T. וכיו"ב) ואולי גם טיפול תרופתי בהתאם להתרשמות המטפל.

גם אם המטפל אינו פסיכיאטר, ואינו מוסמך לתת תרופות - אם לדעתו צריך טיפול תרופתי - הוא יפנה לרופא לצורך כך (גם רופא משפחה יכול לתת תרופות פסיכיאטריות).

בכל אופן, אם את חוששת שיש לילד שלך דבר כזה - בשום פנים ואופן לא לפחד מהתמודדות, ולא לפחד מסטיגמה שיש על מי שהולך לטיפול; בעייה שאיננה מטופלת יכולה רק להחמיר, בעוד שכאשר הבעייה מטופלת ההתמודדות עם הסטיגמה היא פחות קשה מאשר התמודדות עם בעייה במצב חמור יותר.

כל טוב,
שמוליק.

לאימא המודאגת שלום,

המונח נפש עברנית אינו מוכר לי, מדובר קרוב לוודאי בביטוי ספרותי
קיימת תווי שהיא פסיכופתיה .
מדובר באבחנה הניתנת באופן יותר וודאי בגיל 18 ואילך.

לרוב התחום אינו מצוי ברמה הרפואית. הגוף שיש לו את הנסיון הרב ביותר הוא הקרימינולוגים. כמובן שקיימת תחלואה משנית לפסיכופאתיה אבל ברמה של מבנה האישיות.
יש תאוריות שונות וכנראה קיים מרכיב גנטי וסביבתי כמו לכל התנהגות מורכבת.
אני מסכים עם שמוליק לגבי הקושי עם התווית.
יש באמריה כגון זאת סוג של יאוש של אנשי המקצוע - וקביעה שהטיפול יתבצע דרך מסלול החוק, קרי שירות המשטרה והכלא....

בהצלחה

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו