המלצה לועדת השמה

שלום .

שאלות מצוינות. החלטה על ההשמה אינה החלטה של רופא. הרופא רק ממליץ. בהגדרת החוק החלטה מחייבת התיחסות של הצוות החינוכי וכלל כמובן של השירות הפסיכולוגי.
יודגש שאין ברשות הרופא את הכלים להחליט מהם המסגרות החינוכיות המתאימות לילד .
שכן הרופא אינו חלק ממערכת החינוך.
ואידך יש נטיה לוועדות לקבל את רצון ההורים. באם נתקלת החריגות אפשר תמיד לגייס עורך דין. או לפנות למפקחת שיש לה כמובן יש אמריה בתחום.
הייתי מציע כי תדברי עם הפסיכולוג החינוכי לגבי הנסיבות להחלטה.
לגבי הרופא הפסיכיאטר יש לדעת שהחלטתו לגבי החלטה לשיבוץ נגועה בהמלצה בלבד.
ולגבי פרטי או ציבורי הדבר פחות מהותי.

רצוי שתפני לפורום של החינוך המיוחד שכן שאלתך מקומה בארגון החינוכי ואין היא פסיכולוגית או רפואית.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

ראשית,נתקלתי בחריגות.חוסר מזל.גם לפני שנתיים לא היו מוכנים לשום מקום אחר אלא לשלוח כל יום לנתניה מפ"ת.היום פתאום נפלט להם שאם הרופאה הייתה משאירה קוד 57 ולא כותבת "שטויות" היו נותנים לי כיתה רגילה עם סייעת.אז למה הסתירו זאת אז???
בכל מקרה הם עכשיו רק מחכים להמלצה רפואית.אם יהיה קוד 57 כמו שהיה קודם הבטיחו כיתה רגילה עם סייעת.להבדיל מקוד 55 שזו כי תה קטנה "רגשית".
אני לא יודעת אם להשקיע דחוף בפסיכיאטר שיחליט מה הקוד המתאים(בלי קשר למספר).כאילו שיש לי ברירה.הם דחו את הועדה עד שאביא.
אז אני מבינה שאם לא מתאימה לי המסגרת ללכת לערעור עד בית משפט?
ותודה על המלצה על פורום חינוך מיוחד.לא חשבתי.
נ.ב.כמה פגישות אפשר לעשות כדי להחליט מה להמליץ?בערך.

מדובר בגחמנות
האמנם מדובר בעניין בירוקרטי בלבד?. יהיה זה לא רציני לפתור החלטות כה חשובות כשיבוץ מסגרת חינוכית במסמך יבש של פסיכיאטר .
ממתי לפסיכיאטרים החלטות חורצות גורל במערכת החינוך???
יש תמימות רבה לחשוב כך. והערתו של אותו אדם שהעיר את הערתו נוגעת ברוע לב- ורצון לתלות את האשמה על כתפי אחרים.
וכאילו מסמך היה משנה את הכל.
האמנם חייו של ילד תלויות בחצי משפט ובו מספר חורץ גורלות שנרשם על ידי רופא?.
במקומך הייתי מציג את המידע למפקחת המחוזית ולגורמי פיקוח ראשיים של משרד החינוך.
האמנם זאת דרכה של מערכת החינוך???

אני מקווה שהמידע שספקת מדויק.

ד"ר סמואל

שלום,המידע מדויק.
אולי לא הייתי ברורה.הם לא אמרו שהמלצה תכריע.ההפך,מה שלא יכתבו לא יהיו מוכנים לשחרר מאותו בית הספר.כי זה טובתו...סתם צריך להביא חוות דעת.כדי לקיים ועדה נוספת.
ודיברתי עם ממנו על ועדות השמה.גם נאמר שאם יש פער בין המלצת רופא ודברי בית הספר יקחו דעתו של בית הספר.וכן זה בסדר בעיניים של לשכה בת"א להביא חוות דעת נוספת.על מה להתלונן אז?אולי שבשאלון בית הספר נכתב שיש שיתוף פעולה מלא עם הורה ונאמר בועדה שאין שום שיתוף ואני מסיתה את בני נגד המסגרת.ומספר שקרים על התנהגותו שזה מוגזם,אבל מאמינים רק להם.חוות דעת מהחוגים-לא קביל.רופא בקושי רואה אותו,מה הוא מבין.לי לא נותנים להכניס מילה.רק בית הספר הוא המכריע...
ואחרי הכל גיליתי איפה הבעיה:בהמלצה של ינואר הרופאה ציינה כיתה קטנה בתוך בית ספר רגיל ובהמלצה של פברואר אחרי תיאור של שיפור נוסף שחל ברחה לה מילה "רגיל" ונכתב "כיתה בבית ספר עם קשיים" ופשוט אכלנו.אז הגיוני היה להחזיר אותי לרופאה שתתקן איפה לא נכון?במקום זה ביקשו רופא אחר.אולי על זה להתלונן ולשלוח את שני הדברים?ניסיתי להבהיר למנהל חינוך מיוחד בעיר והוא ציין שזה לא משנה כי ככה או ככה הוא לא יקבל בית ספר רגיל בהתאם להמלצה של בית הספר...
הרופאה המדוברת הפנתה אלי את הקולגה שמוכן לתת חוות דעת השניה.קבע איתי פגישה כבר השבוע והרי גם בסקטור הפרטי אין רופאים זמינים.
ואני באמת תוהה-כולם אישרו שמספיק שתי פגישות.אחת עם החומר ואחת עם הילד.זה אפשרי להבין כה מהר אם הוא בעל קוד 55,57 או שהוא כבר יצא מזה כלל???

הבנתי.

אז אם לא תצליחי ותתעקשי הדבר יתאפשר רק דרך עורך דין.
מידיעה ומעורבות רבה בנושא וועדות השמה לרוב הולכות עם רצון ההורים ולא מתעמתות.

בהצלחה.

פניתי לרופאה שהיא לא הדגישה מילה "רגיל".אז היא טוענת שגם ככה ברור שכיתה קטנה זה רק בבית ספר רגיל.לא נכון.גם בבית ספר אלונים עם קשיים קשים יש כיתות של 8.לא מוכנה לתקן מתוך דאגה למקום שלה(?).וטענה שפשוט ועדה רוצה לנצל שככה כתוב.אז לא כותבים ככה...שלא יהיה ספק.אז אמרה שהפנתה אלי רופא מחוזי קולגה והוא יעזור...אין ברירה נעשה עוד אבחון.

בהצלחה

רק לדעת תקן של רופא מחוזי לא קיים בתחום משרד החינוך. מדובר כראה כרופא העובד בחברת פמי פרימיום הנותן שירותים למשרד הבריאות. ולא מדובר ברופא מחוזי היושב במשרד הבריאות שהוא בתקן רשמי של המשרד.

בהצלחה

שלום ד"ר סמואל.

קראתי את הדיון, ואני רוצה לומר שמעבר לתגובות הענייניות, הסבלנות שלך לשוב ולענות פעם אחר פעם ממש מעוררת השתאות והערכה.

כל טוב,
שמוליק.