האם נחשב לבעיה פסיכיאטרית?

שלום רינה.

אינני רופא.

קודם כל, מרפאה בעיסוק איננה בת סמכא לקבוע אבחנות כאלו, גם אם יש לה הבנה מעמיקה בתחום.

אני מניח שהעניין קשור לפסיכיאטריה, בין אם יש לכך גורמים רגשיים-פסיכולוגיים ובין אם יש לכך גורמים פיסולוגיים, שהרי סוף כל סוף פסיכיאטריה היא ענף ברפואה.

בין כך ובין כך - כמי שעבר ארבעה אישפוזים - חשוב לי לומר שצריך ואפשר להתמודד. נראה שאת אם אחראית ואיכפתית, וזה אחר מהגורמים המשמעותיים להצלחה בהתמודדות.

כל טוב,
שמוליק.

לרינה שלום

החלוקה שאת מנסה לעשות קשורה לסטיגמות.
ובוודאי שלכל מקצוע יש נגיעה בנושא.

החלוקה נפשי , פיזי כבר מזמן חלפה מן העולם.
הראשונים שתיארו את התופעה היו מרפאים בעיסוק.
אנו מציגים את כל הנושא כנושא המעובד בצוות מקצועי רב מערכתי.
ולכל איש מקצוע יש את האמירה שלו. כך גם ויסות חושי מתבטא בנושאים פסיכיאטרים
של הגוף והנפש.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו