השלכות של אישפוז פסיכיאטרי למתבגר

שלום רותה.

אני עברתי ארבעה אישפוזים. הראשון היה בגיל 18, ושאר השלושה (שאפשר לאגד אותם יחד לאותה תקופת משבר).

בלי שום צל של ספק, מדובר באירועים טראומתיים, אבל אפשר לומר שהחיים שלי די טובים. באופן חד משמעי אני אומר שאפשר להתמודד ולנצח. אחרי שאנשים מתמודדים, הם מגלים משמעות לחיים.

לגבי המשמעות של אישפוז להמשך החיים, אז רוב הסיכויים שהצבא ייתן אי-כשירות, אבל עדיין לא מדובר באופן חד משמעי. תלוי מה יהיה המצב אז, וחוות דעת עדכנית תוכל לעזור.

לגבי רשיון נהיגה, אני התחלתי ללמוד נהיגה אחרי האישפוז שהיה לי בגיל 18, ולא עשו לי שום בעיות. גם אם יהיו אי אילו בעיות - ניתן להתגבר עליהם ע"י טיפול וחוות דעת עדכנית.

לגבי מציאת עבודה, במיוחד אם מדובר במגזר הפרטי - לא צריכה להיות בעייה מיוחדת; לא מצד האישפוז ולא מצד פטור מהצבא (אם בכלל).

אם ישנן עוד שאלות - אשמח לעזור.

כל טוב,
שמוליק.

אין כמו ניסיון של מטופלים שכותבים ומתארים את ההסטוריה הטיפולית והאישפוזית שלהם. בסופו של דבר השיקול אם לאשפז הוא אך ורק טובת הילד. אם לא ניתן לטפל מחוץ לאשפוז באופן אמבולטורי כדאי לשקול אשפוז כי בהחלט יש סיכוי שלאחר האישפוז מצבו של הנער ישתפר. בהצלחה