שאלה

לרענן שלום

לא כל מצב המתפרש כחרדה חברתית הוא כזה מאחר ויש מצבים דומים אחרים.חשובה אבחנה מעמיקה לצורך פתרון ראוי. במידה ואכן מדובר בחרדה חברתית הטיפול התרופתי אינו בהכרח יעיל ללא שילוב גישות טיפול המגייסות שיטות הבנה רגשית ומנגנוני התמודדות.
אני מניח שהחששות לפנות לאיש מקצוע מצויות ברצף החרדות המכונה "חרדה חברתית".

לצורך קידום הפניה לרופא העוסק בעולם הנפש -פסיכולוגיה קרי פסיכיאטר ניתן לנסות שיטות אילו:
1. הצעה לבנך כי יבחן באינטרנט באם ניתן לתת טיפול ללא בדיקה אישית? יתכן ודיון דרך האינטרנט עם רופא או אנשים אחרים יקטין את ההתנגדות.
2. יש לבחון את מהות נסיבות ההתנגדות. להתחבר למצוקתו. להציע פתרון למצוקה תוך דגש על המצוקה ולא רק על החשש מפניה לפסיכיאטר. יש לפנות אליו ברגע נינוח בו קיימת פתיחות לאחר.
3. הפניה הופכת למסובכת במידה ואחד מההורים הביע חשש מפניה לפסיכיאטר בעבר או כיום. יש להשלים עם הרעיון ואף לומר את סיבות שינוי הדעות לנער.
4. במידה ואחד ההורים או איש משפחה אחר נעזר בפסיכיאטר, רצוי כי הוא ישתף את הנער כיצד הוא נעזר ומה היו התוצאות ההתערבות.
5. ניתן לבדוק אפשרות עזרה מרופא המשפחה , מתן מינון קל נוגד חרדה ,וכן שיחה עם הרופא יכול לקדם את העיון.

עיקר ההצלחה בהתמדה אולם גם תחת כיבוד עצמאותו והפרטיות שלו.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון הפסיכואנליטי לפסיכואנליזה בת זמננו