לכל ההורים שחוששים מפסיכיאטרים

רק רציתי לשתף.
בגן (חינוך מיוחד)
הציעו שנפנה לרופא לבדוק ריטלין.
מסיבות מסויימות (שלא כאן המקון לפרטן) העדפנו לפנות לפסיכיאטרית ולא לנוירולוגית.
להפתעתנו (ולהפתעת צוות הגן ) יצאנו מהפגישה בלי טיפול תרופתי ועם רעיונות אחרים ומעניינים (ומחמאות לילדה).
גם כשהופננו בעבר עם ילד אחר לפסיכיאטר ילדים ע"י נוירולוגית (שחשבה שתרופה פסיכיאטרית מסויימת עשויה לעזור למצב נוירולוגי מסויים שתרופה נוירולוגית נכשלה בו),
יצאנו מהפסיכיאטר בלי מירשם היות שחשב שהנזק מהתרופה ייגבר על התועלת.
ועל הדרך גם אמר שהמצב הנפשי של אותו ילד תקין-שזה היה נחמד לשמוע כי אותו ילד היה במצב לא פשוט בכלל להתמודדות.
ככה שפסיכיאטרים לאו דווקא נותנים תרופות.
והיות והם רואים גם ילדים במצבים קשים מאוד, אז על ילדים במצבים פחות קשים הם מסתכלים הרבה פעמים בעין מאוד אופטימית, ומצליחים לראות את הבריאות שבהם ואת הכוחות שבהם.
זה מנסיון שלי.