בן 2.5- התמודדויות ואתגרים לא פשוטים

שלום,
אבקש להתייעץ לגבי בני בן השנתיים וחצי:
היה תינוק נוח יחסית, ישן לילה שלם עד גיל 7-8 ח' בערך. מתמודד עם אלרגיה לחלב המתבטאת בהקאות (תבחיני עור שליליים) + אטופיק דרמטיטיס שמוחש מאד בתקופות מסוימות.
מאז שפסק לישון ברציפות הלילות הפכו לסיוט. נהג להתעורר כ4 פעמים בלילה לעיתים לקבלת בקבוק (סירב בעקשנות לקחת מוצץ ולא היה לו חפץ כלשהו שירגיע אותו).
ספגנו את העניין בשקט תוך מחשבה שהזמן יעשה את שלו.
רק לפני 3 ח' לערך הצלחנו להפסיק את בקבוקי הנוטרימיגן (בשל האלרגיה) בלילה והם הוחלפו במים.
פנינו ליועצת שינה בהיותו בן 2 ו-3 חודשים. זו הציעה לנו לרכוש שער בטיחות ולהתקין אותו בפתח חדרו ולמנוע ממנו פיסית לצאת מהחדר (ישן במיטת מעבר). פחדתי מאד שהפרוצדורה תזיק לו. לכן לא יישמנו דבר לאור הגישה הנוקשה מאד לטעמנו.
יש לציין כי ילד זה הוא הקטן במשפחתנו ויש לנו עוד 2 ילדים בני ארבע וחצי ושש וחצי.
בקיצור, הלילות שלנו הם לא לילות, אנחנו סובלים והוא סובל. הוא לא יודע אפילו מה רוצה כשהוא מתעורר, לפעמים בוכה שרוצה מים ולפעמים פשוט מגיע לחדרנו. כמובן שמוחזר בחזרה למיטתו וכך קורה מס' פעמים בלילה, כמעט כל לילה. הוא קם סופית בין 5-6 בבוקר, מגיע לחדרנו, ואנו כמובן מותשים אחרי לילה של שינה טרופה, בלי כוחות ובלי אנרגיות לקום ולהתארגן לעבודה. עושים הכל על אוטומט.
בעיה נוספת טמונה בטמפרמנט שלו: יש לו אובססיה מטורפת לפלאפונים. הוא כל הזמן מנסה להגיע לניידים שלנו. העלנו אותם גבוה, אז הוא פתר את הבעיה והביא שרפרף כדי לקחת אותם. אם לוקחים לו את הנייד אז מתחילות צרחות אימים.
בנוסף, הוא הורס פיסית משחקים, קורע דפים מספרים, עומד על קופסאות של משחקי קופסא שנהרסים. להערכתי עושה זאת בכוונה ויודע שהוא הורס. מסוגל לאכול ואז פתאום להעיף את הכפית או המזלג עם האוכל על הקיר... צייר מס' פעמים על הקיר ועל הרצפה.
השיא מבחינתי-- כשנתתי לו לצפות במחשב ועזבתי אותו לכמה דקות- הוא בא אלי עם מקשים מהמקלדת שתלש!!!
כאשר אני מנסה לקרוא לו סיפור, מהר מאד הוא מתחיל לזוז, לקחת במקביל ספר אחר ולדפדף בו או לחילופין לקום. קשה לקרוא לו סיפור שלם אך זה אפשרי אם אני מתעקשת שלא יקום. הוא אוהב פאזלים (אך מתקשה בהרכבתם), משחקי קוביות, מגנטים, לצייר ולגזור.
לשבת מול הטלוויזיה או המחשב- דבר שאני מציעה כאשר נגמר לי כבר הכח- כמעט ולא קורה כי אין לו סבלנות.
אם אני משאירה אותו לבד בחדר כלשהו, אני יודעת כי סיכוי רב שיעשה משהו שאסור / יהרוס משהו.
בשורה התחתונה, הוא מפעיל אותנו ביום ובלילה. כל הזמן. עושה דברים שאף לילד לא עשה לנו ואנו חסרי אונים מולו.
במעון דווקא מספרים שהוא קשוב מאד לפעילויות ולמפגשים, משתתף ויושב יפה. אלים לעיתים. להערכתי, קשיי הריכוז והישיבה והטמפרמנט הסוער הם בעיקר בבית.
מה צריך לעשות? חשוב לי שיעלה לגן בשל, רגוע ומוכן.
תודה,
יעל