אמא דואגת

לאור שלום

את מתארת ילדה בעלת פרופיל אישיותי חרד כבר מספר שנים . הילדה מטופלת.
חשוב להדגיש כי האופי הלימודי והחברתי טובים.
כידוע הקושי ללכת לבית הספר הוא סימפטום חירום בפסיכיאטריה.

מהתיאור הזה אנו למדים כי מדובר בהפרעה חרדה ראשונית ולא בחרדה שמקורה במחלה אחרת ואז אנו קוראים לתופעה חרדה משנית, אולם השערה זאת אינה חד משמעית. העניין עקרוני מאחר והטיפול בחרדה ראשונית שונה מחרדה שמקורה בדיכאון , סכיזופרניה או כפייתיות או מצבים אחרים.

ולשאלותיך:
1. האם יש סוג של אבחון שיוכל לשפוך לנו קצת אור? מדובר בהערכה מקצועית נוספת . אכן אפשר לנסות "חוות דעת שנייה" אצל איש מקצוע מהימן ובקיא בפסיכיאטריה של הילד. אפשר לבקש אף המלצות לכך מהרופא המטפל. חוות דעת שנייה מקובלת מאוד בעולם הרפואה.
2. האם יש תרופה שיכולה לעזור נגד חרדה שהיא מבחינת הטעם סימפטית? אכן יש, אולם רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל. יש לבחון גם האם הסירוב ללקיחת התרופה אכן נובע מהטעם הלא סמפטי ואולי הוא קשור למקור חרדה כל שהוא.
3. באשר לטיפול הפסיכולוגי יש לבחון את הטכניקה הפסיכולוגית האם היא ראויה ומתאימה וגם על כך ניתן לבחון ב"חוות דעת נוספת".

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית המכון לפסיכואנליזה בת זמננו