רוצה להיות רזה. אז אני פסיכית?

למורן שלום,

תודה על מחמאותיך ביחס לפורום.
אני משוכנע שלאחר הרתיעה מהמלצות היועץ לבריאות בפורום האחר לפנות לפסיכולוג ,והפניה הפעם דווקא לפורום פסיכיאטרי מצריכה סקרנות ואומץ.
פניה לטיפול פסיכותרפויטי , ( מפגש שני אנשים לצורך חקירה והבנת מניעים רגשיים והתנהגויות) אין בכך כל אמירה שהפונה "פסיכי". כפי שאת גם נוכחת, פורום זה המנוהל על ידי שני פסיכיאטרים אינו בהכרח אתר לשאלות של "פסיכים".
אני גם משוכנע כי כנערה מתבגרת היית רוצה להבין יותר את עולמך הנפשי , צפונותיו ,אמירותיו ועושרו. גילוי הפנימיות, מקור המניעים הכמוסים יכול לרתק , אולם לפעמים אף להפחיד במידה מסוימת.

הצהרתך כי : " מה עוד אני יכולה לעשות, כדי לא להתבייש באיך שאני נראית?"
מדגישה באופן שאין בו ספק כי כנראה הבושה באיך שאת ניראת אינה רק בקילוגרמים אלא במשהו נוסף : בתחושות הפרטיות- בדימוי העצמי והגופני. ההופעה החיצונית היא רק כסות לתחושות עמוקות יותר.
המלצתי כי תפני לטיפול בשיחות כדי לגלות משהו שעשוי להעשיר אותך. אני משוכנע כי תצליחי לגייס את הסקרנות והאומץ כמו בפניה לפורום הזה גם כדי ללכת לטיפול בשיחות.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

זה פשוט הרגיז אותי שאני לא מרוצה מאיך שאני נראית (ותאמין לי כל החברות שלי לא ממש מרוצות אפילו שאין להן מה להוריד) והאיש ההוא שולח אותי ישר ליעוץ פסיכולוגי. אני בכלל לא נגד שתבין , אבל מה הקשר בכלל? הוא מה זה הפחיד אותי. כולה אני מתביישת ללכת בבגד ים זה אומר שאני במצב קשה?

אנשים הולכים לשיחות אם הם מעונינים.

שיהיה בהצלחה