הורה מודאג

שלום רב, בני בן 16 , אהוב ואהוד על חבריו ומשפחתו. הבעיה שיש לו נטייה להתחבר לנערים אחרים שהתנהגותם אינה טובה וחלקם אף בעייתיים ולכן תמיד שמו נקשר למעשיהם של אותם נערים. בחצי שנה האחרונה, שניים מאותם חברים שלו התאבדו בתלייה. לציין שהתנהגותו לא השתנתה במיוחד. מאז מקרה ההתאבדות השני, החלטתי לשנות את התנהגותי כלפיו ע"י מניעתו מהמשך התחברותו עם אותם חברים. בינתיים זה עובד לא רע, אך אינני בטוח שאני עושה את המעשה הנכון. בבי"ס השגיו לא רעים אך לא עושה רושם שהוא מת על הלימודים גם קודם לכן. קיימתי הרבה שיחות איתו אך לא הצלחתי להוציא ממנו איתות למצוקה כל שהיא. בשיחה עם עובדת סוציאלית, המליצה לפנות ליעוץ פסיכיאטרי של נוער. כרגע הוא מסרב. האמת גם אני לא שלם לגמרא עם ההצעה. הפחד שלי שמאחורי ההתנהגות הטבעית לכאורה מסתתרים דברים רעים ואני מפחד לפספס אותם. שאלתי, איך מביאים אותו לייעוץ/טיפול מבלי ליצור סטיגמה ומבלי להזיק לו במקום להועיל. תודה, סלאח