דמיונות רבים

שלום אני עובדת עם ילד בכיתה ג' בעל נכות אשר לו דמיון רב מאוד. הוא מדמין עצמו כמבוגר עובד בעל השפעה, לרוב הוא כוכב (זמר או שחקן) בדמיונותיו הוא מתחתן עם מפורסמות נוסע להופיע בארוויזיונים ועוד. רוב הזמן הוא מדבר על דמיונותיו ולא על המציאות בה הוא חי לא מתמודד כלל עם היום יום, לא מתיחס לנכות שלו אלא למציאות הדימיונית שיוצר. אין לי ספק שהמציאות הדימיונית היא מנגנון הגנה עבורו. ש' יודע בברור להבחין בין דמיון למציאות. אבל עדיין העניין הזה נראה לי ממלחיץ ולא נורמטיבי, כיוון שמבחינה כמותית הדמיונות שלו הם בכמות גבוהה מאוד, בפגישות שלי איתו הם תופסים נפח שלמעלה מ-90% מהזמן. כעת לאחר הכרות איתו אני הגביל את הזמן שהוא נותן להתעסקות עם העולם הדימיוני ואתן זמן להתעסקות בעולם המציאות. דבר נוסף הוא שאין זה תואם את השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. שאלתי היא האם יש מקום להערכה פסיכיארית. תודה רוני