מהו תהליך אבחון ADHD

אני אציין מספר נושאים שכתבתי בנושא ומי שירצה להרחיב יוכל להגיע ליום ה עיון ביום ראשון בזיכרון יעקב.
לא כל כך חשוב האם רופא פסכיאטר , נוירולוג או רופא ילדים התפתחותי יאבחן את הילד
מה שחשוב שהרופא יהיה מומחה באיבחון המורכב של ההפרעה.
תהליך האיבחון לוקח מספר שעות הכולל אנמנזה מההורים, אנמנזה התפתחותית של הילד , איבחון רגשי לילד כדי לשלול בעיות נוספות או אחרות, איבחון רפואי הכולל פרמטרים שונים ושאלונים שונים מהמורה וההורים ולעיתים ניתן להוסיף מבחנים ממוחשבים. המבחנים הממוחשבים אינם הכרחיים לאבחנה וכולים להיות ככלי עזר בלבד. לסיכום אני מזמין את ההורים לסיכום וכמובן גם סיכום לילד.

הפרעת ה- ADHD בבסיסה היא ביולוגית, מולדת, ועל כך יעידו מחקרים רבים, גנטיים ואחרים.
זו לא המצאה של תקופתנו, ולא בתי הספר גורמים להפרעה. יחד עם זאת חומרת ההפרעה תלוייה בגורמים סביבתיים רבים, בינהם המסגרת החינוכית והמשפחה, אשר יכולים לתרום להחמרה או להפחתה בסימפטומים. כיום מקובל לחשוב שמדובר בתכונה קיצונית, שיש לה חסרונות וגם יתרונות, תלוי בסביבת חייו של האדם. בצבא לדוגמא, חלק מהחיילים הקרביים שיש להם ADHD , וסבלו במסגרות הלימודיות, מנצלים את יכולתם הגבוהה בקליטת גרויים רבים בו זמנית ובנטילת סיכונים, ויכולים להגיע להישגים גבוהים במסגרת הצבאית.
בשנים האחרונות אנו עדים להד תקשורתי רחב סביב תופעת ה- ADHD בכלל ותרופת הריטלין בפרט. השאלה, האם מדובר בהחמרה של התופעה או אולי במודעות גוברת בקרב הציבור הרחב ובמערכת החינוך, היא מורכבת . לדעתי אין תשובה חד משמעית לנושא.
הסיבות לעליה לכאורה בתופעת ה- ADHD הן רבות ואציין כמה מהם:
1.המסגרת החינוכית (ביה"ס)- כיתה מאוכלסת מידי, עם מספר ילדים רב, הטרוגניות רבה אצל הילדים הלומדים יחד בכיתה, שעורים משעממים ולא מאתגרים. בעבר הילדים המפריעים הוצאו מהכיתה ובהמשך נפלטו למסגרות מקצועיות ואחרות , כתוצאה מכך בתי הספר והכיתות היו יותר הומוגניים.
( ילדים מוכשרים ביותר נפלטו בעבר מהמערכת הרגילה לא סיימו בגרות חלקם הגיעו להישגים מרשימים בגיל מבוגר יותר.) רעיון האינטגרציה שבבסיסו הוא חיובי, מנסה לתת הזדמנות שווה לכל ילד למיצוי הפוטנציאל שלו גם אם הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז או ליקויי למידה . הצלחת האינטגרציה תלוייה ביכולתה של המערכת להיות גמישה בטיפול אישי בצרכים המיוחדים של כל ילד, הקצאת תקנים של אנשי מקצוע בתחומים שונים, שמסוגלים להתמודד עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, הדרכת הצוותים החינוכיים ע"י פסיכולוגים ופסכיאטרים לילדים . לדעתי כאן יש מקום רב לשיפור, למרות שנעשים מאמצים בתחום, אך לא בהיקף הנדרש .
2.חיקוי התנהגויות בילדים ובני נוער הוא תחום מרכזי בהתפתחותם. לא בכדי אנו מכנים את ההפרעות כגון הפרעות התנהגות, אנורקסיה , אובדנות – "הפרעות מדבקות". תהליך החיקוי בהחלט גורם לתסיסה רבה בכיתה הטרוגנית, בה לומדים מספר ילדים עם הפרעות התנהגות.

3.סיבות חברתיות – החיים בחברה אלימה,הפנמת רעיונות של פתרון קונפליקטים באפן אלים, החשיפה המסיבית לתכניות טלויזיה ואינטרנט מעוררת חרדה , ומגבירה בלבול בתחומי המיניות המתפתחת- התוצאה היא החמרה של בעיות קשב וריכוז.
4. סיבות משפחתיות- רבים מן ההורים עובדים שעות ארוכות, יש מתחים על תפקידים במשפחה, מתירנות גוברת אצל הילדים וקושי של ההורים בהשמת גבולות (פגיעה בסמכות ההורית), משברים משפחתיים , מקרים רבים של גרושין.
5.הפרעת קשב וריכוז כתופעה משנית לבעיות אחרות- לכן כה חשובה הבדיקה אצל הרופא המומחה, שישלול ליקוי בראיה, שמיעה, הפרעות הורמונליות, הפרעות שינה, הפרעות חרדה ודיכאון. ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז כבעיה משנית להפרעות כגון אלו אשר אינם מאובחנים, הפרעתם תוחמר במידה ויקבלו ריטלין כטיפול.
6.הסטיגמה מריטלין בפרט ומפסכיאטריה בכלל מונעת איבחון וטיפול מוקדם. לרוב מגיעים הילדים לאיבחון מאוחר מידי, לאחר שהתפתחו הפרעות נוספות נילוות בגלל תסכולי הילד בכתה, ירידה בערך העצמי, חוסר מוטיבציה ללמוד .
7.רמת הרפואה עלתה וממשיכה לעלות, ובהקשר זה הוכח שפגים למשל, שמצליחים כיום לסייע בהתפתחותם, מלווים פעמים רבות בהפרעות קשב וריכוז וליקויי למידה.
8.המודעות והרצון "לא לטאטא מתחת לשטיח" אכן מעודדים הורים רבים להגיע לאיבחונים יותר משבעבר. אולם לדעתי עדיין לא מעט ילדים אינם מאובחנים ואינם מטופלים.
(UNDER DIAGNOSED, (UNDER TREATED