מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- בן 18 עם התפרצויות זעםמור22/12/2008
שלום, בני בן 18 מאובחן כ- ADD. עד לפני כשנה היה ילד יחסית רגוע. סיים בגרויות בהצלחה וגם כיום הוא עובד (לקראת גיוס) בשתי עבודות וזוכה לשבחים. הבעיה מתחילה מהרגע שהוא נכנס הביתה. כל דבר שלא מוצא חן בעיניו הוא מגיב בקללות וצעקות ואין לו כלל מחסומים. בדרך כלל אנו מנסים להרגיע את העניינים מהר והכל חוזר לשגרה אך אנו חשים שאין לנו אפשרות לפתוח את הפה ולהעיר לו על שום דבר. אחת למספר חודשים הוא מקבל "התקף זעם" שבו הוא מחטיף מכות לאחיו בן ה- 15, שובר כלים בבית, מעיף דברים על הקירות, מקלל, ופשוט "משתגע". בשבוע שעבר שכנים הזעיקו את המשטרה מכיוון שחשבו שקרה אצלנו אסון. אני מתלבטת בתגובה שלי כלפיו: האם אני צריכה להגיב מתוך רוגע וסלחנות כי יש לו בעיה אוביקטיבית או אולי לנהוג בתקיפות ואף להעיף אותו מהבית כשהוא מגיב בהתפרצות זעם? מצד אחד אני מרגישה שכשאני רגועה זה מתפרש אצלו כחולשה. מצד שני תגובה "חזקה" מצידי כמו לא לכבס את בגדיו או לא להכין לו אוכל אהוב, יכולה לגרום לו אולי להקצין את התנהגותו השלילית. מה עושים?????
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר התקף זעם גיל 18
ד``ר אליהו סמואל22/12/2008למור שלום
איני סבור שיש פיתרון בית ספר למקרה שהצגת.
תגובות אילו חייבות להבחן באופן מעמיק שכן יתכן והן קשורות למצב מתח הקשור לבעיות גיל ההתבגרות או לגיוס לשירות צבאי ואולי סיבה אחרת.
שינוי אפשרי רק באם ניגע במקור החרדה.
אמירה חינוכית זאת או אחרת נחוצה אולם היא אינה תחליף לשיחה עם איש מקצוע. אין להשתהות מאחר והתרחשות דומה תחת שירות צבאי עלולה להזיק.
בהצלחה:
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
התקפי חרדה קשים אצל ילדה בת 12.5 בתקופת הקורונה
עצירות לבת 7 עם הורים גרושים
אילמות סלקטיבית אצל ילדה בת 6
אימפולסיביות ואלימות סלקטיבית בגיל 8
חרדות לילד בן 13
הפרעת קשב וחצי כדור רספירדל
זיכרון (?) של השתתפות ברצח וחרדה בעקבות זאת
מרשם לתרופה מפחיתת חרדה אשמח לחוות דעת
בן 8 שרצה לדקור את המורה והילדים בכיתה היום
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)







.jpg)
(1).jpg)
