מה עושים?

למורן שלום

אני מבין את דאגותיך...
יש להבין שלא לוקחים ילד מחיק הוריו סתם ככה ובוודאי לא על דברים מהסוג שאת כותבת.
תפקיד הרופא להתאים טיפול לילד. יתכן והילד קלט את רגישותך והוא מנצל אותה.
בגיל זה ילדים לא מתאבדים בדרך כלל והאמירות הינן בעיקר ככלי תקשורת או חיקוי.
אגב, לבנך הפרעת קשב וריכוז המשולבת עם הפרעה נוספת. חיוני לזהות את ההפרעה הנוספת ולהציע טיפול מתאים.

אל לך לדאוג, אמירת המידע חיונית להתאמת הטיפול.
חשוב שוב להדגיש כי פנייתך מדגישה שוב לכל הקוראים העוקבים אחר השאלות כי טיפול תרופתי לילד מחייב גם הדרכת הורים וליווי צמוד של איש המקצוע.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

קודם כל, תודה על התשובה. דבר נוסף ואולי החשוב מכל: אנחנו אחרי 2 נוירולוגים ו- 2 פסיכיאטרים. נוירולוגים לא היו בטוחים לגבי הגדרתו כ ADHD, פסיכיאטרים דווקא כן. אף אחד מהן לא זיהה שום הפרעה אחרת. גם אני מרגישה או שמדובר ב- ADHD מורכב או שאכן יש משהו נוסף שלא מזהים. אם הרגשת רק לפי ההודעה שלי שאכן יש משהו, מה עלי לומר לרופא שאגיע אליו? איך אני אכוון אותו שיש עוד משהו? אני אישית לא מסוגלת מבחינה נפשית לפנות לרופא חדש והתחיל הכל מחדש. אבל, האם ניתן לקבל רמז כלשהו לאיזה כיוון של הפרעה ללכת? OOD? אספרגר? מרוב קריאה בפורומום אני כבר "מלבישה" עליו הכל ובטוחה שגם זה לא נכון לעשות.

לענת

כמאמר חזל " עשה לך רב" כך גם ברפואה. כלל נקוט על הרופאים ובמיוחד בפסיכיאטריה שאין אחידות באבחון ורצוי ללכת אחר איש מקצוע אחד. ריבוי רופאים יוסיף מכאוב ובלבול. גם אתרי האינטרנט מבלבלים מאחר וההתיחסות חלקית ולעולם המתואר באינטרנט לא יתאים למציאות.
כמובן שחשוב לומר את כל העולה על דעתך לאיש המקצוע. מידור רק יזיק.

ואשר לאבחנה נוספת ,התכוונתי שלפי התאור כנראה מדובר באבחנה נוספת אולם לא חליפית. כלומר מדובר בשתי אבחנות והאחת מהן היא קשב וריכוז.יהיה זה לא אחראי באם אציין באופן מפורט את השערתי.

אוסיף עוד עקרון ,שלצערי אינו מודגש באתרי האינטרנט השונים . כיום, האבחון הפסיכיאטרי מאוד ראשוני ולא מפותח דיו- קיימות ווריאציות לדפוסי התנהגות שונים אשר נושאים אותם תגי אבחון.
אנו כיום טובים יותר בהערכות וניתוחי מקרה .כלומר, בגזירת איפיוני התנהגות, ניתוח הרקע להתפתחות ההפרעה, תגובות בני המשפחה וכדומה. ובמיוחד בחינת הכוחות החיובים העומדים ברשות הילד והכוחות השלילים שעומדים לרשותו.
לכן יש לשאוף שאיש המקצוע- הפסיכיאטר לא יוציא מידו פלט אבחון בן שורה אחת או שנים ובו אבחון לפי ה-DSM אלא ניתוח מורחב ביו-פסיכו-סוציאלי וממנו יש לגזור מהו הטיפול הממומלץ.
מכאן שלשאלתך מהו הכיוון שיש ללכת אין משמעות רבה.

יש לדעת כי לעיתים הטיפול בילד מרדני הלוקה בהפרעת קשב וריכוז דומה להפרעת אספרגר....
רק שהוא שונה בניתוח התוצאות והמטרות השונה.(פרוגנוזה)

בהצלחה:
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום ד"ר, מודה ומערכיה את תשובתך. התייחסת להרבה היבטים ודווקא התייחסות זאת הצליחה להרגיע אותי. אציין כי האבחון האחרון כלל 3 פגישות ( עו"ס, פסיכיאטר, טובה) + לא מעט שאלונים. מה שאני הבנתי, שאכן הטיפול התרופתי ( אם נצליח נתאים אותו) לבד לא יניב פירות רצויים ונצטרך הדרכת הודים. ואת זה נתחיל באמצע פברואר. אפרט ואוסיף כי לילד המתואר יש אח תאום וגם הוא ADHD ( נקי ללא תוספות, כנראה). טוב שיש אפשרות לכתוב, להתייעץ, לקרוא וללמוד מאחרים כי התמודדות מן הסוג המתואר דורשת הרבה כוחות נפשיים מהורים. ואנחנו נעשה הכל בשביל הילדים שלנו.....