שלום,

הטיפול התרופתי:
טיפול זה מבוסס בעיקר על השימוש במעוררים (פסיכוסטימולנטים), שהמוכר והיעיל ביניהם, לפחות בישראל היום, הוא הריטלין.(קיימות תרופות נוספות מקבוצת הסטימולנטים וכן מקבוצות אחרות שהן יעילות אולם לא אתייחס אליהן בכתבה זו)
תרופת הריטלין היא נגזרת של אמפטמין, המאפשרת מיקוד של הקשב למשך כ- 4 שעות, משך זמן פעולתה. הריטלין היא תרופה יעילה ביותר. 85% מהילדים מגיבים אליו והתגובה היא בד"כ תגובה מלאה. אפשר להתאים את זמני הטיפול לשעות נחיצותו בלבד- בביה"ס, בבחינות וכו'. חלק מהילדים זקוקים לריטלין שלש פעמים ביום בכדי לקבל תגובה טובה במשך כל שעות הערות של הילד. במקרים כאלו ניתן לטפל בריטלין ארוך טווח (SR ) בעל פעולה ממושכת המצריך מתן כדור אחד ביום, והשפעתו היא למשך רוב שעות היום. (כ- 8 -12 שעות )
חשוב להדגיש את המעקב הקפדני ע"י הרופא המטפל שמטרתו ניטור יעיל של התרופה, בדיקת השפעתה ויעילותה, בדיקת תופעות לוואי אם קיימות, בדיקות דם תקופתיות ובדיקת מצבו הנפשי המשתנה של הילד.
תופעות הלוואי של הריטלין:

תופעות הלוואי החולפות :
ילדים רבים מדווחים על כאבי ראש או כאבי בטן בימים הראשונים לנטילת התרופה.תופעה זו אמורה לחלוף תוך שבוע עד שבועיים. אם היא נמשכת, יש להעריך מחדש את מינון התרופה ובמצבים חריגים אף להחליפה.

תופעות הלוואי הקבועות:
מכיוון שמדובר באמפטמין, דהיינו ממריץ, הריטלין גורם לדיכוי התיאבון ולדיכוי הצורך לישון במהלך שעות פעילותו. שעת ההליכה לישון מתאחרת כתוצאה מהשפעת התרופה. לפיכך אסור לתת ריטלין בשעות הערב, ויש לקחת בחשבון את היעדר התיאבון במהלך היום.
היעדר תגובה ואף תגובה הפוכה (פרדוקסלית), כלומר ירידה בריכוז והחמרה באי השקט, נצפים ב- 15% מהילדים הנוטלים ריטלין, ואז מומלץ להחליף את הטיפול התרופתי.

תופעות לוואי קשות אחרות:
תופעות אלה נדירות יחסית, והשכיחה בינהן היא REBOUND , המופיעה בכ- 10% מכלל הילדים הנוטלים ריטלין. מדובר בהתפתחות אי שקט ניכר עם סיום השפעת התרופה. דרך יעילה, יחסית, להתמודד עם תופעה זו היא העברת הטיפול לריטלין ארוך טווח שתחילת השפעתו וסיומה מתונים יותר, כך שהתופעה הופכת הרבה פחות שכיחה.
תופעות נדירות ממש כוללות התפתחות סיוטי לילה, אי שקט קבוע ולעיתים אף מצב פסיכוטי. הסכנה להתפתחות תופעות אלו גדולה יותר בילדים הסובלים מפגיעה מוחית או מפיגור שכלי. בילדים אלו מתן הריטלין מחייב זהירות מיוחדת ומתן מינונים קטנים יחסית.
ההתנגדות הציבורית לשימוש בריטלין נובעת בעיקר משתי תופעות לוואי שהן מיתוס מופרך מעיקרו. נושא ההפרעה לגדילה- במחקרי אורך הוכח שהריטלין אינו גורם להפרעה בגדילה לאורך זמן, למרות דיכוי התיאבון שנוצר. נושא ההתמכרות לריטלין- גם כאן, המיתוס הרווח שילדים מתמכרים לתרופה אינו נכון. רק במינונים גבוהים במיוחד (טוקסיים) קיימת אפשרות להתמכרות לתרופה, אולם במינונים המקובלים בטיפול לא נגרמת כלל התמכרות. יותר מזה, אחד מחוקרי ההפרעה היותר חשובים בעולם, ד"ר גוזף בידרמן מאוניברסיטת הרוורד בבוסטון, מצא שריטלין הניתן לסובלים מ- ADHD מונע הידרדרותם לסמים ולאלכוהול. ד"ר בידרמן מצא ש- 75% מלוקי ההיפראקטיביות שלא קיבלו ריטלין סבלו מהתמכרויות, לעומת 25% בלבד בקרב אלו שטופלו בריטלין. בקרב קבוצת הביקורת של הילדים הבריאים נמצא, כי 18% מהם התמכרו לסמים או לתרופות. עוד הסתבר , כי הילדים שלא טופלו בריטלין התאפיינו כאלימים יותר. ד"ר בידרמן טוען, שילדים שהפרעת הקשב והריכוז אצלם מטופלת בתרופות, מצליחים

שלום ליר , מאחר ואובחנת רק בגיל 15 ואני מניח שהקשיים היו גם לפני הטיפול צריך להתייחס לעובדה זו. אף פעם לא מאוחר להתחיל בטיפול גם אנשים מבוגרים בגיל 30 , 40 מגיעים לאיבחונים ומקווים להשיג את הפוטנציאל הלא ממומש שלהם. התאמת מינון תרופתי לוקחת מעט זמן (לא הרבה ) ותופעות של עייפות בד"כ מעידות על מינון נמוך של התרופה. המינון ניתן על פי משקל הגוף וכן בהתאמה אישית. כל ילד וכל אדם מגבי באופן שונה לתרופות וגם לתרופות הללו. אני מקווה שהמחקר המתפתח יתן לנו תשובות בעתיד הקרוב מי יגב טוב לתרופות, מי יפתח תופעות לוואי ואיזה ואז כמובן הטיפול יהיה יותר מדוייק מאשר כפי שהוא נעשה כיום. בהצלחה ליר
אגב אני כתבתי בהמשך על נושא הטיפול התרופתי באופן כללי ומקווה שיעזור לך ולאחרים בפורום. בברכה אבי