שאלה דחופה לגבי תופעות לוואי

לענת שלום

אנסה לענות על כל השאלות ובסדר הראוי.

1. רופא המטפל בילד אחראי לטיפול גם במועדים שבין התורים שנקבעו. אני בטוח שאם תפני לרופא בקהילה ותספרי על המצב המתואר הוא יגיב. במידה ולא ניתן להשיג אותו אפשר לפנות לקופה נותנת השירותים – ולבחון עם הממונה האדמיניסטרטיבי או עם רופא הילדים ולבחון את הפתרון האלטרנטיבי המומלץ.
2. מהסיבה הזאת ואחרות המלצותי תמיד לשלב בנוסף לטיפול התרופתי גם הדרכה הורית או / גם טיפול פרטני בילד. המלצות אילו נסמכות על כל פרוטוקול טיפולי מוכר, ובוודאי כאשר מדובר בהפרעת קשב וריכוז מורכבת. במידה ואכן יש הדרכה הורית אפשר לבחון זאת גם דרך הפסיכולוג המטפל. טיפול בבעיות התנהגות אינו מתחיל ומסתיים רק במתן מענים כימיים......
אחרי הכול אין אנו רק אוסף של כפתורים על צג מחשב.
3. טיפול בריספרדל אינו גורם בדרך כלל לאי – שקט , טיפול במינון נמוך אינו בר השפעה ולכן הוא יכול פשוט לא להשפיע. קיימות גם תגובות אי שקט לאחר סיום השפעת הטיפול בריטלין הזוכה לכינוי ריבאונד, או תגובות אי שקט לטיפול בריטלין במינון גבוה.
4. מינון ריטלין LA 30 מ"ג לילד בן 6 הינו גבוה יחסית , יש לבחון זאת שוב עם הרופא. השאלה האם ניסו מינון נמוכים יותר או סוגי ריטלין אחרים קודם ולכן הוחלט בטיפול הנוכחי?
5. יתכן ויש קשר בין דלקת הגרון ולתופעות אולם יש להתייעץ על כך עם רופא.
6. איני יכול להמליץ על הפסקה מוחלטת של הטיפול מאחר וכל המלצה מפורשת הינה התערבות רפואית ואין פורום זה נושא באחריות רפואית וכל תגובה הינה בגדר הבעת דעה שאינה מחייבת כמובן.

בהצלחה:
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

אפרט ואגיד כי השבוע התחלנו הדרכת הורים עם מטפל התנהגותי -קוגניטיבי אשר מתמחה בטיפול בילדים, בעיות התנהגות ושליטה עצמית. הרושם הראשוני הוא חיובי ביותר וכבר בתחילת שבוע הבא אנחנו בפגישה נוספת אתו. בוודאי שאחרי פגישה אחת לא ניתן לראות תוצאות אבל אני מאוד אופטימית. ניסינו ריטלין 10 מ"ג עם החמרה, ניסינו LA 20 אבל השפעה היתה חלקית וילדנו נראה "מרחף ומנותק מהמציאות". הוא לא בולע תרופות. פסיכיאטרית בכירה שעשתה את האבחון ציינה כי היתה תגובה מאוד טובה במבחן טובה והיא לא הולכת להעבירו לתרופות מסוג אחר ( אדרל, סטרטרה). בסך הכל LA 30 נראה לי היא האופטימלית. לדבריו של הילד, עם תרופה יותר קל לו להתנהג טוב והוא מרגיש טוב. בבוקר אין שום בעיה עם נטילת התרופה, רק הנושא מוזכר, מיד מתייצב. פסיכיאטרית ציינה כי אם מתחילים עם ריספרדל צריך לרדת שוב ל- LA 20. אני מרגישה שכל "המשחקים" עם התרופות גורמים ליותר בלבול מאשר תועלת. מישהי ( לא גורם רפואי) אמרה כי הדבר הטוב ביותר בשביל הילד הוא אשפוז. מבחינתי, זאת ההאופציה האחרונה ביותר!!!! ועוד שאלה בבקשה: אם אנחנו פונים לפסיכיאטר במסגרת מרכז קהילתי לבריאות הנפש, האם בסמכותם לכפות על הילד אשפוז? אם אכן מאשפזים ילד במח' פסיכיאטרית, האם מפרידים אותו מהוריו? האם יש נטיה ומדיניות למצות טיפול במסגרת ביתית בליווי פסיכיאטר לפני האשפוז?

המשך.... בגיל זה לרוב אין מאשפזים במחלקה פסיכיאטרית. כמובן שבמרפאה ציבורית אין מבצעים "מחטפים" ומאשפזים. יש עוד גישות טיפול שלא מוצו. קיים טיפול חינוכי אינטנסיבי - בחינוך המיוחד. יש כמובן גישות טיפול נוספות פרט לגישה קוגניטיבית. חיונית הדרכת הורים או פורום תמיכה להורים. בהצלחה