אני בן 18 דכאוני בלי חברים ..

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • אני בן 18 דכאוני בלי חברים ..
    דודו
    11/05/2009

    שלום רב
    אני בן 18 כיום וכבר חמש שנים שאני מנותק חברתית ולא יוצר קשר עם אנשים .
    אני די עצוב לא מחייך הרבה ובתמונות שאני מצולם בהם אפשר לראות את זה בקלות.
    הייתי אצל פסיכולוג פעם אחת בפגישה בבית ספר בשנה שעברה וסירבתי לחזור אליו.
    אני חושב שיש לי חרדות קראתי באינטרנט על זה ודיכאון גם..
    אני הולך לבית ספר אני בכיתה י"ב ומועד הגיוס שלי הוא בעוד כחצי שנה, אני עדיין לא יודע אם להתגייס או לא אני חושב שלא אתגייס כי יהיה לי שם קשה מבחינה חברתית שהרי אני סגור כל כך.
    אני מדבר עם אנשים לפעמים בבית ספר אבל ממש החלפות מילים קצרות.
    אני לא יודע מה לעשות איך אומרים..נהייתי אובד עצות בנוגע למצב שלי .
    אני מקנא קצת באנשים שיש להם חברים והם פתוחים ומסוגלים להגיד מה שהם רוצים .
    הקיצר אני ממש חושב שיש לי בעיה ואני צריך לטפל בה אבל לא ניגש לטיפול .
    להורים שלי אין כוח.. אני צריך להזכיר שאבא שלי הוא מטופל בכדורים ואובחן כחולה סכיזופכניה.
    שמעתי איפשהו שזה תורשתי ואני מפחד מזה.
    אשמח לקבל ממך תשובה ושתייעץ לי במהרה.
    תודה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • איך לצאת מהדיכאון?

    ד``ר אליהו סמואל
    11/05/2009


    לדודו שלום

    לפי התיאור שאתה מספק קרוב לוודאי שלא מדובר בסכיזופרניה.

    עמדתך הרגשית בעלת אופי מובהק של דיכאון. יש להניח ומעבר לכל ספק שהבנתך את העולם בעלת נימים פסימיים ואתה מתקשה לראות את האור המצוי בקצה המנהרה.

    אני מקווה שאינך מכור לסבל ואתה חפץ לצאת ממנו. ואם כך הרי רצוי שתפנה לאיש מקצוע. אין ספק כי כיום היציאה ממצבי מודעות כאלה קלה יחסית. אתה יכול להתחיל את הקשר עם היועצת או לפנות למרכז למתבגרים ביישוב בו אתה גר וכמובן אפשר לפנות למרפאה לבריאות הנפש. במידה ואתה מעל גיל 18 אתה יכול לפנות למרפאה לבריאות הנפש גם ללא ליווי הוריך וללא כל הפניה.

    ממש כמו העיקרון שאדם אינו יכול להרים את עצמו בציציות ראשו כך העיקרון בעזרה נפשית. עזרה נפשית יעילה תתכן רק בקשר משמעותי עם הזולת. טחינת הסבל בחשיבה בבדידות רק מעמיקה את המצוקה ולכן רצוי לחלוק אותה עם איש מקצוע.

    בהצלחה,
    ד"ר סמואל אליהו
    פסיכיאטר ילדים ונוער
    עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו