התפרצות זעם

שלום

המעבר אינו המרפא, זה אפשר לומר בבירור. יתכן ועצם המעבר רק מקשה עליה- יש לבדוק זאת כמובן.
הילדה מצולקת בכאבי פרדה.

בוודאי יש לבחון את המקרה לעומק על ידי איש מקצוע, לערב עובד סוציאלי וכן פסיכיאטר ילדים ונער.
וכדי לא להשאיר את ניר חלק אייעץ מספר עצות כלליות.

1. יש להפגיש את הילדה עם הוריה , עליהם לדבר איתה על המציאות החדשה ולהצביע על פיתרון עתידי שמסתמן.
2. יש לקרוא להורים לסדר אחרי הכול יש להם ילדים ונם אחריות על שלומם.
3. . יש להפגישה עם אחותה רצוי לא להפריד ביניהן.
4. החזרת סדר החיים לקדמותה ביחס לחברים ולימודים.
5. שעות איכות –כיופים.
6. לדבר איתם על המצב והצביע שהמצב לא יהיה לנצח. יש לתת לה כיוון, למי היא תעבור, איפה תגור?. אני מקווה שהיא לא תופרד מאחותה.
7. הקדשת תשומת לב והבנה למצבה.
8. שיחות טלפון עם ההורים. מניעת הסתה של ההורים דרך הילדה.
9. אכן צריך להרעיף עליה אהבה אולם יש להביא בשיקול את כמות האהבה, המועד, ודרך המתן.


העיקר יש להבין שמדובר בתהליך של פרידה קשה. וכנראה שהילדה מתקשה בשינוי ואינה קולטת את נסיבותיה.

חשוב לפנות לגורמי מקצוע כדי להקל עליה. לפעמים תרופה במינון קטן לתקופה קצרה יכול להקל.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו