vהאם המקרה מצדיק אבחון פסיכיאטרי?

סיג, לא ברור לי מדוע יש לשאול להצדקת אבחון פסיכיאטרי.
פסיכיאטר הוא רופא לכל דבר בנוסף להבנתו המעמיקה גם בפסיכולוגיה.

כשם שפונים לרופא כאשר יש כאב או שינויים מדאיגים בגוף כך יש לפנות לרופא המבין ברגשות..
ההפרדה בין רגשות לגוף מלאכותית ולא מדויקת.
כך יש לשאול: האם יש לנער סבל נפשי? עצבני?
האם יש לנער שינוי בהתנהגותו וחריגות משמעותית מבני גילו? האם השינוי הוא פתאומי וקיצוני?

כפי שאת מבינה,סיג, את מתארת ביטויי התנהגות חריגים באופן משמעותי ביחס לבני גילו או הדומים לו בעבר וכיום. הוא לא מבקר בבית הספר, חזר בתשובה ולא מבקר בבית הכנסת וכדומה. אני מניח שהוא מבולבל ולדעתי גם סובל. ולכן עצתי הכנה כי תפנו לאיש מקצוע. יש לזכור כי אנשים במצוקה מסוג זה יכולים גם להתאבד.

יש להתחבר לקשייו כדי לשכנע אותו להגיע לאיש מקצוע.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

מה ההבדל בין שני האבחונים?

למי נציע איזה מהם?

תודה

התשובה אינה כה ברורה כמו שלכאורה הייתה צריכה אמנם להיות.

כל פסיכיאטר לומד את תורת הפסיכולוגיה של האדם ברמה מעמיקה . וכל פסיכולוג לומד פסיכיאטריה ברמה איבחונית באופן מעמיק. ( הכוונה לפסיכולוג קליני או חינוכי).. התיאור שלי אוטופי ויש בו טווח רחב של משתנים. לצערנו לא פסיכיאטר עובר הכשרה מעמיקה בטיפול בשיחות כמו שהיה מתבקש בפועל- יש שמתעמקים בעולם התרופות ורואים בו את חזות הכל. כך הדבר גם אצל הפסיכולוגים אבל להיפך..

כאשר יש צורך לבצע איבחון מדוד ומשוקלל אז הפסיכלוג מהווה סמכות. כדוגמה מבחן אינטליגנציה או רורשך הוא באופן מהותי עיסוקו של פסיכולוג. למרות שבאופן אירוני ראוי להדגיש שרורשך המפתח של הבדיקה היה רופא פסיכיאטר שויצרי.....
כאשר יש מקום לבדוק היבטים של מתן תרופה או הסתכלות מעמיקה וכללית אז ראוי ללכת לפסיכיאטר מאחר והוא מבין ברפואה להבדיל מפסיכולוג , והבנתו כוללת רפואה ופסיכולוגיה ולא רק פסיכולוגיה בלבד..
יש ויגידו כי פסיכיאטר הוא הכתובת לכל איום אובדני. והסיבות לכך רבות.
יש לכך גם בסיס בחוק הבריטי ביחס לאחריות הרפואית, ומאחר ולא נחקק חוק דומה בארץ אז התקדימים הבריטים תופסים גם בארץ.


לכן הגדרת בעל המקצוע כמאבחן אינה תמיד מדויקת ואין כללים בדוקים ומדויקים.

תשובתי מעורפלת ולא חד משמעית מאחר ואני שייך לזרם מקצועי של פסיכיאטרים המעמיקה בפסיכולוגיה ולא מאמינה שאפשר לרבע את מדעי ההתנהגות לעולם הרפואה הקלאסי.

בברכה,

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמנו